צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

צמחי מרפא לפרקינסון- בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון הוגדרה לראשונה על ידי רופא אנגלי, ג'יימס פרקינסון, בשנת 1817. זוהי המחלה הידועה והנפוצה ביותר מבין מחלות העצבים.
המחלה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 50, אבל יש מקרים שהיא מופיעה בגיל צעיר יותר.
הסיכון למחלה הולך ועולה עם הגיל. מעריכים שאחרי גיל 50 מופיעה המחלה אצל אחד מאלף אנשים באוכלוסיה, אחרי גיל 60 אצל אחד מ-200 ואחרי גיל 70 אצל אחד מ-100.
אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור, substania nigra, מתחיל להתנוון.
החומר השחור הוא גרעין בזאלי הממוקם בעומק המוח הגדול, מתחת לקליפת המוח. הגרעינים הבזאליים משמשים כיחידה תיפקודית שפועלת במסגרת המערכת המוטורית, ומסייעת לאיזורים המוטוריים בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. הוא מכונה החומר השחור בגלל הריכוז הגבוה של מלנין, שהוא תוצר לוואי בייצור דופמין. תאי העצב בחומר השחור מייצרים דופמין שהוא אחד מהמוליכים העצביים האחראים לבקרת התנועה במוח. המוליך השני האחראי לבקרת התנועה במוח הוא אצטילכולין.
מסיבה בלתי ידועה נהרסים תאי עצב בחומר השחור, ויש ירידה בייצור הדופמין. המחסור בדופמין מביא לחוסר איזון עם אצטילכולין שנעשה דומיננטי, וגורם לרעד, נוקשות של שרירים, האטה בתנועות וקושי בהליכה.
המחלה מתקדמת בהדרגה ואין כיום ידע איך לעצור אותה. עלולים להופיע סימנים נוספים, כגון, ירידה בזכרון, הפרעות בדיבור, עצירות, הפרעות בשינה, חרדות, הזעה מוגברת.
המחלה מתפתחת באיטיות, והירידה באיכות החיים היא הדרגתית. הטיפולים המוצעים על ידי הרפואה הקונבנציונלית ובשיטות השונות של הרפואה המשלימה, מטפלים בעיקר בסימפטומים של מחלת פרקינסון. מטרתם לסייע לחולה, למנוע ככל האפשר פגיעה בתפקוד שלו ולשפר את איכות חייו.

טיפול בפרקינסון באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

שימוש בצמחים ומזון נוגדי חמצון
תאי העצב רגישים מאד לחמצון. בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח מפני הרס, מעכבים ירידה בפעילות המוח, באיבוד הזכרון, והם מסייעים לשיפור הריכוז וכושר הלימוד.
אין הוכחה שתאי העצב בחומר השחור נפגעו מחמצון-יתר, אבל יש חשיבות רבה לשימוש בנוגדי חמצון כדי להאיט ולעכב את הנזק שנגרם להם.
לאחרונה פורסמה עבודה שהראתה ששימוש בפלבונואידים מפחית את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון (2). החוקרים הראו שאצל אנשים שהרבו להשתמש בפלבונואידים מפירות יער, יין אדום, תה, תפוחי עץ וירקות, היה הסיכון לחלות בפרקינסון קטן ב-40% מאשר אצל אלה שהמעיטו באכילת מזון המכיל פלבונואידים (2).
שימוש במזון המכיל קבוצות שונות של פנולים, ובמיוחד אנתוציאנינים, קרוטנואידים, מזון המכיל גלוטתיון, או מסייע לייצור גלוטתיון מסייע למנוע או לעכב את התקדמות המחלה, והופעת הסימפטומים המישניים (1).
רוב הפנולים והקרוטנואידים אינם נהרסים בהרתחה או בבישול קצר. רק בישול ממושך הורס אותם. ניתן לאכול אותם במרק ירקות, במרק פירות, בלפתנים, ובכל צורה שתהיה נעימה ונוחה למטופל.
הקרוטנואידים יציבים לחום יותר מהפלבונואידים. הם מצויים בפירות וירקות כתומים וצהובים וכן בעלים בעלי צבע ירוק כהה.
רצוי להפחית באכילת מאכלי חלב. הראו קשר בין אכילה של מוצרי חלב רבים והתקדמות מהירה של המחלה (1).

צמחים מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
ניתן להשתמש בצמחים בצרוף עם תרופות קונבנציונליות. עדיף במקרים אלה לבדוק השפעה של כל צמח בנפרד, ולהתחיל במינון נמוך כדי ללמוד איך השילוב ביניהם משפיע באופן אישי על כל מטופל.
1. Mucuna pruriens:
צמח חשוב במיוחד במקרים של מחלת פרקינסון. בהודו משתמשים בצמח במשך מאות שנים. הצמח שייך למשפחת הקטניות. משתמשים בזרעים, שהם נוגדי חמצון יעילים, ובנוסף הם מכילים levdopa, שהוא פקורסור ישיר של דופמין.
2. Withania somnifera:
צמח אדפטוגן, ממשפחת הסולניים. גדל בר בארץ. שימוש רפואי נעשה בעיקר בשורש. הצמח מפחית סטרס, אנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי, משפר כושר קוגנטיבי, מגביר מהירות החשיבה ושיקול הדעת (3). נחשב לצמח המרגיע מבין האדפטוגנים.
3. Ginkgo biloba:
עץ גדול שמוצאו מסין. משתמשים בעלים. מצוי בשוק מיצוי יבש מכויל EGb 761 ומיצוי חצי סינתטי BN 52063. חלק מהמחקרים נעשו על העלים, ואחרים עלהמיצויים המכוילים.שימוש רפואי נעשה בעלים שמכילים קבוצות של פלבונואידים וטרפנים.
הגינקו פועל על כלי דם ומשפר זרימת דם לכל חלקי הגוף, כולל למוח. הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד, מנטרל רדיקלים חופשיים, מגיע אל המוח ומגן על תאי עצב.
מונע ירידה בפעילות של המוח, מונע איבוד זכרון, משפר את הזכרון ואת הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים אחדים מראים שהוא עוצר מחלת אלצהיימר בשלבים הראשונים.
הגינקו מגביר ספיגת גלוקוז וחמצן על ידי תאי המוח (4).
4. Bacopa monnier:
צמח הגדל בארצות חמות, משתייך למשפחת הלועניתיים. צמח חשוב מאד ברפואת האיורודה . מחקרים הראו שהצמח הוא נוגד חמצון, נוגד חרדה, משפר זרימת דם אל המוח, משפר כושר לימוד וריכוז, משפיע על מתווכים עצביים (5).
5. Curcma longa.

צמחים בני משפחת השפתניים הפועלים על המוח:
Salvia officinalis
Rosmarinus officinalis
Ballota nigra
Melissa officinalis
Scutellaria lateriflora

המרוה והרוזמרין היו ידועים ברפואה המסורתית כמגבירי זכרון ומשפרי הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מוכיחים שהם צמחים נוגדי חמצון המגינים על תאי המוח, ומונעים מחלות ניווניות של המוח.
מליסה רפואית, בלוטה שחורה וסקוטלריה הם צמחים מרגיעים, נוגדי דכאון, מגבירים פעילות של המוליך העצבי GABA ומסייעים לשינה.

תוספי מזון מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
1. Alpha lipoic acid חומצה שומנית נוגדת חימצון המסייעת לייצר גלוטתיון (6). מומלץ לקחת 10-50 מ"ג עם ארוחת הבוקר שלוש פעמים בשבוע (1).

2. ויטמין E
פעילמאד כאנטי אוקסידנט בפאזה השומנית. מומלץ לקחת 30-100 יחידות יחד עם הארוחה 3-4 פעמים בשבוע.
מזון עשיר בויטמין E מגן מפני מחלת פרקינסון.
מזון עשיר בויטמין E כולל אגוז מלך, נבט חיטה, קליפות שלזרעי דגניים, עלים ירוקים.

3. ויטמין C
אנטי אוקסידנט בפאזה המימית. מנטרל רדיקלים חופשיים. ניתן לקחת ממנו 100-300 מ"ג פעמים עד פעמיים ביום. ויטמין C מסייע לייצור L-dopa מטירוזין (1).

4. Quercetin
הוא פלבונואיד נפוץ בצמחים. הוא מצוי בחלקים השונים של הצמח, בעלים, בפירות, בזרעים ובשורש. הקורצטין נפוץ מאד בצמחים כגליקזיד עם סוכרים שונים.
הקורצטין הוא אנטי אוקסידנט פעיל.
מזון עשיר בקורצטין: תה ירוק ושחור, תפוחי עץ (בעיקר הקליפה), בצל במיוחד בצל אדום, ענבים אדומים, ברוקולי, חמוציות, פטל ועוד.

5. מיצוי מזרעי ענבים ופירות יער
המרכיבים הפעילים הם פרואנתוציאנינים. מיצוי מזרעי ענבים מצוי בשוק כמיצוי מרוכז.
פירות היער מכילים אנתוציאנינים ופרואנתוציאנינים. הם מומלצים במקרים של מחלת פרקינסון כדי למנוע ניוון של תאי מוח ושל רקמות אחרות.
תכונות פיזיולוגיות: נוגדי חמצון. מסיייעים להגנה מפני נזקים שהרדיקלים החופשיים עלולים לגרום לתאים ולרקמות.
מעכבים אנזימים, כגון, קולגנאז, אלסטאז, היילורונידאז, ובכך מונעים נזק לקולגן שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף.
מחזקים את מבני הקולגן של העור, כלי הדם, הגידים והסחוסים.
מעכבים שחרור של היסטמין ופעילים כנוגדי אלרגיה.
מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים מחומצה ארכידונית, נוגדי דלקת.
מחזקים כלי דם נימיים, ממריצים את זרימת הדם ההיקפית, מסייעים לשיפור הראייה.

שימוש בפרקורסור של דופמין:
הטיפול העיקרי במחלת פרקינסון הוא מתן של פרקורסור של דופמין שעובר את המחסום דם-מוח. הפרקורסר הישיר של דופמין הוא L-dopa

L-DOPA
L-dopa, L-3,4-dihydroxyphenylalanine מיוצר בגוף האדם מהחומצה האמינית טירוזין, והוא הפרקורסור הישיר של המוליכים העצביים דופמין, אפינפרין (אדרנלין) ונור-אפינפרין, הידועים כקטכול אמינים. הוא מסונתז ונמכר כ-levdopa, ומשמש בעיקר לטיפול בחולי פרקינסון. דופמין אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד ש-L-דופה עובר אותו והופך לדופמין במוח על ידי האנזים aromatic L-amino acid decarboxylase. הקו-פקטור לריאקציה זו הוא ויטמין B6, והוא דרוש כדי לבצע אותה.
L-דופה הופך לדופמין גם במערכת העצבים ההיקפית. נוצר מצב של היפר דופמינרגיה שגורם לתופעות לוואי שליליות של הטיפול ב-L דופה. כדי למנוע תופעות אלה נותנים ביחד עם L-דופה מעכב של Dopa-secarboxylaseבמערכת העצבים ההיקפית, לדוגמא, carbidopa. אם נותנים פירידוקסין בלי carbidopa, מתקבל ייצור מוגבר של דופמין במערכת העצבים ההיקפית, הגורם לשלילת ההשפעות החיוביות של הטיפול במערכת העצבים המרכזית.
L-pheny alanine, L-tyrosine, L-dopa מהווים שלושתם פרקורסורים לפיגמנט מלנין.
תופעות לוואי של L-דופה עלולות להיות:
ירידה בלחץ הדם, במיוחד במינון גבוה, פגיעה בקצב הלב, בחילה, דימום במערכת העיכול, נשירת שיער, חוסר התמצאות, בלבול, חרדה, נדודי שינה, ישנוניות (7).
L-דופה מצוי בצמח Mucuna pruriens וניתן להשתמש בו במקרים של מחלת פרקינסון.

הארכת פעילות של דופמין:
האנזים Monoamine oxidase (MAO) מפסיק את פעילות הדופמין. עיכוב של אנזים זה יביא להארכת פעילות הדופמין, וזה יכל להועיל לחולים במחלת פרקינסון.
יש כמה תרופות המעכבות MAO. הSelegiline הוא הפעיל והנפוץ יותר בשימוש. המינון הוא 5 מ"ג ליום.

מקורות

1. Sahelian R. Parkinson's Disease herbs vitamins and supplements- natural and alternative treatment, diet, food and home remedy. http://www. Raysahelian.com/parknson.html
2. Gao x. Cassidy A. Schwarzs C. et al. Habitual intake of dietary flavonoids and risk of Parkinson disease. Neurology 2012; 10
3. Monograph, Withania somnifera, Review of the Therapeutic Effects of Ashwaganda (Withania somnifera). Altern. Med. Rev. 2004, 9:211-214.
4. Sahelian R. Neuroprotective effect of Ginkgo biloba L. extract in a rat model of Parkinson disease. Phytother. Res. 2004.
5. Russo A. Borreli F. Bacopa monnieri, a reputed nootropic plant. An overview, Phytomedicine 2005, 12(4): 305-317.
6. Sahelian R. Combined R-alpha-lipoic acid and acetyl-L-carntine exerts efficient preventative effects in a cellular modek of Parkinson's disease. J. Cell. Mol. Med. 2008.
7. Merims D. Giladi N. Dopamine dysregulation syndrome, addiction and behavioral changes in Parkinson's disease. Parknsonian Relat. Disord. 2008, 14: 273-280.

חזרה לחנות

אנדופיטים כמקור להכנת תכשירים רפואיים

אנדופיטים - האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית

האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית (1). האנדופיט אינו מזיק לפונדקאי שלו, וברוב המקרים הוא עוזר לו ומגן עליו, באמצעות המרכיבים הרבים שהוא מייצר. מרכיבים אלה, אחרי שמבודדים אותם ולומדים להכיר אותם, הם מקור להכנת תכשירים לחקלאות, לתעשיה ולרפואה (1).
כל צמח עלול להיות פונדקאי למיקרואוגניזמים, ממש כמו שלכל בעל חי יש את הפלורה הטבעית ששוכנת בתוכו ומתפרנסת ממנו. המחלות שהופיעו אצל אנשים אחרי שהרסו להם את הפלורה הטבעית עם ריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה, הבהירו לנו עד כמה חשובים חיידקים אלה בשבילנו. התעשיה התחילה לייצר מיד חיידקים ולהחזיר אותם לאנשים שהפלורה שלהם נפגעה.
רק חלק קטן מאד מהאנדופיטים נחקר עד עכשיו. האנדופיטים פועלים כמעבדה כימית בגוף הצמח הפונדקאי. הם מייצרים מרכיבים שאינם רעילים עבור הצמח, ושמגינים עליו בפני מיקרואורגניזמים פתוגנים, מפני חרקים ומפני בעלי חיים רבים שאוכלים את הצמחים (2).
אנדופיטים מייצרים מרכיבים שניוניים רבים, כגון, אלקלואידים, פלבונואידים, חומצות פנוליות, סטרואידים, קינונים, טרפנואידים, ורבים אחרים (3). מרכיבים אלה הם בשימוש במוצרים רפואיים נוגדי חיידקים, נוגדי וירוסים, נוגדי טפילים, אימונומודולנטים, אנטי אוקסידנטים (3).
נביא דוגמאות מתכשירים רפואיים המיוצרים בתעשיה מאנדופיטים.

מרכיבים נוגדי סרטן

Taxol
טקסול הוא די טרפן שמרבים להשתמש בו לטיפול בסרטן השד, השחלות והריאות.
הטקסול נקשר למיקרוובול ומונע ממנו לעבור דה פולימריזציה לטובולין. הוא מונע חלוקת תאים בשלב הראשון של המיטוזיס.
בודדו את הטקסול מקליפת העץ Taxus brevifolia. תהליך הבידוד ארוך ויקר וקילוף העץ גורם למותו. הטקסוס גדל לאט, וכמות הטקסול שהפיקו מכל עץ היתה קטנה.
בידוד האנדופיט Taxomyces andreanae שמייצר טקסול, פתח אפשרות חדשה לייצור טקסול זול וזמין יותר (4), מבלי לפגוע בעצים.
מאוחר יותר מצאו כמה פטריות אנדופיטיות החיות במינים אחרים של Taxus וגם בצמחים אחרים שמייצרים טקסול בתהליך של תסיסה (1).
האלקלואיד Camptothecin הוא חומר אנטי סרטני שבודדו אותו מ-Camptotheca acuminata. אין מרבים להשתמש בו בגלל הרעילות הגבוהה שלו והמסיסות הנמוכה במים.
לאחרונה מייצרים אותו מפטריה אנדופיטית Fusarium solani הגדלה ב-Camyotheca.
מאז שהחומר נעשה זמין יותר מרבים לחקור אותו ולהכין ממנו נגזרות מסיסות יותר במים ובעלות רעילות קטנה יותר (5).
Podophyllotoxin מצוי בצמח עשבוני הגדל בצפון אמריקה Podophyllum peltatum. בודדו אותו מהשורש ומקנה השורש.

Pdophyllotoxin הוא אלקלואיד המתקשר לטובולין ומעכב את הפולימריזציה של טובולין למיקרוטובול. הוא מעכב חלוקת תא בשלב של המטאפאזה.
הכינו ממנו נגזרות חצי סינתטיות teniposide, etoposide, etoposide sulphate ומשתמשים בהן לטיפול בגידול באשכים, בלימפומות non Hodgkin. מצאו שהוא פעיל נגד לויקמה בילדים ובתינוקות.
מצאו פטריה אנדופיטית Trametes hirsute שגדלה ב- Podophyllum ומייצרת podophllotoxin בעל תכונות אנטי סרטניות (6).
התגלו פטריות אנדופיטיות נוספות המייצרות podophyllotoxin, הפטריה Aspergillus fumigatus הגדלה ב- Juniperus communis . הפטריה Fusarium oxysporum הגדלה ב- Juniper recurva (7)

מרכיבים אנטי מיקרוביאליים
גילוי של מרכיבים אנטי מיקרוביאליים חדשים המיוצרים על ידי אנדופיטים הוא בעל חשיבות גדולה, לאור העמידות של מיקרואורגניזמים פתוגנים לחומרים האנטי ביוטיים המצויים בוק.
תופעה זו ידועה גם אצל צמחים. חיידקים ופטריות התוקפים אותם נעשים עמידים לתכשירים המצויים בשימוש בחקלאות.
בודדו מגינקו בילובה פטריה מהסוג Xylaria, שמצויה כאנדופיט בכמה צמחים. אצל הגינקו היא מייצרת חומר שהוגדר כ- 7-amino-4-methylcoumarin (8). זהו חומר בעל ספקטרום רחב של פעילות נגד חיידקים המתרבים במזון וגורמים לקלקול של המזון. הוכחה פעילות של החומר נגד S. aureus, E. coli, S. typhi, S. typimurium, S. enteriditis, Yersinia, Shigella. מזון שהזדהם על ידי חיידקים לעיתים קרובות מקבל מרירות. הקומרין שבודד מהאנדופיט של הגינקו מעכב גם התפתחות פטריות במזון. הוכחה פעילות נגד Aspergillus niger, Candida albicans, Aspergillus hydrophila. החוקרים מציעים להשתמש בקומרין כחומר משמר טבעי במזון (8).
Xylaria הגדלה כאנדופיט בצמח Abies holophylla מייצרת griseofulvin, הוא חמר ידוע לטיפול רפואי בפטריות פתוגניות אצל בני אדם ובעלי חיים (9). החוקרים מדווחים גם על פעילות אנטיפרייתית נגד פטריות פתוגניות לצמחים (9).
פטריה אנדופיטית החיה בצמח Hypericum perforatum מייצרת היפריצין שהוא נגזרת של naphthodianthrone. הוכיחו פעילות של ההיפריצין שמיוצר מהאנדופיט נגד חיידקים ופטריות, כגון, S. aureus, Klebsiella pneumoniae, Pseudomonas aeroginosa, Salmonella enterica, E. cole, Candida albicans, Aspergillus nifer.

מרכיבים אנטי אוקסידנטים
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים מצויים בירקות ופירות. כשיש צורך בריכוז גבוה של אנטי אוקסידנטים מרכזים אותם מתך הצמחים ולוקחים אותם בקפסולות או כדורים.
Xyllaria, שהיא פטריה אנדופיטית בגינקו בילובה מייצרת מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים. בודדו מהפטריה 41 מרכיבים ששייכים לקבוצות השונות של הפנולים והפלבונואידים (11). הם היו בעלי פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית (11).
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים נוספים בודדו מאנדופיטים של צמחים סינים, הודים ומערביים. רובם השתייכו לקבוצות השונות של הפוליפנולים (1).

לסיכום, עבודות שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו שהאנדופיטים הם מקור עשיר למרכיבים חדשים, בעלי ספקטרום רחב של פעילות ביולוגית. זהו תחום חדש של מחקר שיושם במהירות רבה, ונתן אפשרות להקמת תעשיות חדשות. רב עדיין הנסתר על הנגלה בתחום זה, והוא ימשיך להעסיק את עולם המדע והביוטכנולוגיה.

מקורות

1. Pimentel MR. Molina G. Dionisio AP. et al. The use of Endophytes to Obtain Compounds and Their Application in Biotransformation Process. Biotechnology Research International 2011 1-15.
2. Owen NL. and Hundley N. Endophytes chemical synthesizers inside plants. Science Progress, 2004,87:79-99.
3. Tan RX and Zou WX. Endphytes: a rich source of functional metabolites. Natural Product Reports, 2011, 18 :448-459.
4. Stierle A. Strobel G. Stierle D. Taxol and taxane production by Taxomyces andreanae, an endophytic fungus of Pacific yew. Science, 1993, 260: 214-216.
5. Amna T. Puri C. Verma V. et al. Bioreactor studies on the endophytic fungus entrophospora infrequens for the production of an anticancer alkaloid camptothecin. Canadian Journal of Microbiology, 2006, 52: 189-196.
6. Puri C. Nazir A. Chawia R. et al. The endophyte fungus Trametes hirsute as a novel alternate source of podophyllotoxin and related aryl tetralin lignans. Journal of Biotechnology, 2006, 122: 494-510.
7. Wagenaar MM. Corwin G. Strobel G. and Clardy J. Three new cytochalasins produced by an endophytic fungus in the genus Rhinocladiella. Journal of Natural Products, 2000, 63: 1692-1695.
8. Liu M. Dong X. Chen M. et al. Antimicrobial activity of an endophytic Xylaria sp. and identification of its antimicrobial compound 7 amino-4-methylcoumarin. Applied Microbiology and Biotechnology 2008, 78: 241-247.
9. Park JH. Choi GI. Lee HB et al. Grisofulvin from Xylaria sp. Strain F0010, an endophytic fungus of Abies holophylla and its antifungul activity against plant pathogenic fungi. Journal of Microbiology and Biotechnology, 2005, 15: 112-117.
10. Kusari M. Lamshoft S. Zuhike et al. An endophytic fungus from Hypericum perforatum hypericin. Journal of Natural products, 2008, 71: 159-162.
11. Liu X Dong X. Chen M. et al. Antioxidant activity and phenolics of an endophytic Xylaria sp. From Ginkgo biloba. Food Chemistry, 2007, 105: 548-554.

חזרה לחנות

פעילות נוגדת פטריות של צמחי מרפא

צמחים אנטי פונגי אלים-

הפטריות חודרות לגוף האדם דרך העור, ודרך קרומים ריריים, כגון, הפה, הנרתיק. הן מתיישבות וגדלות בגוף, בדרך כלל כשמערכת החיסון אינה מתפקדת באופן תקין, כגון אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, אצל אלה המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון, אצל חולי סרטן המקבלים טיפול כימותירפי, אצל ילדים ומזדקנים.
הפטריות מתיישבות על כל חומר אורגני, על בעלי חיים וצמחים. הן גורמות למחלות של צמחים, כגון, קמחון, שדפון ומחלות רבות נוספות. הצמחים היו חייבים לייצר מרכיבים נוגדי פטריות כדי להתקיים. צמחים רבים מוגדרים כאנטי פטרייתיים. ישנם צמחים הפועלים נגד פטריות מסוימות.
קשה להשתחרר מפטריות טפילות. הן נעשות עמידות במהירות לטיפול האנטי פטרייתי והן חוזרות ומתפרצות לאחר כמה ימים של טיפול שנראה כאילו שהצליח לדכא אותן.
מחקר אינטנסיבי נערך מאז שנים במטרה להכין תכשירים חדשים נוגדי פטריות, לשימוש פנימי וחיצוני אצל בני אדם, לטיפול בחיות הבית ולהגן על צמחי הנוי והגידולים החקלאיים.
מי הן הפטריות השכיחות ביותר ובאילו צמחים נוכל להיעזר כדי להשתחרר מהן.

פטריות על העור והציפורניים
זיהומים פטרייתיים של העור והציפורניים הם בין הנפוצים והשכיחים ביותר על פני כל כדור הארץ. הם קשים מאד לטיפול, במיוחד הזיהומים בציפורניים. הם נגרמים על ידי פטריות השולחות קורים, כגון, מינים של Trichophyton, Microsporum' Epidermophyton.
לפטריות אלה יש אפיניות גדולה לקרטין, והן נפוצות בזיהומים בעור, בציפורניים ובשיער.
התכשירים האנטי פטרייתיים המוצעים לטיפול בפטריות אלה, פועלים בעיקר בעיקרון של מעכבי ביוסינתיזה של ארגוסטרול. יוצא דופן griseofulvin, שפועל על המערכת של המיקרוטובולין שבציטופלסמה ובגרעין.
פטריות על הקרקפת
הפטריות נאחזות ומתרבות על הקרקפת הודות לצפיפות הגדולה של זקיקי השיער, והריכוז הרב של החלב. אלה הם גם התנאים המאפשרים התפתחות של פסוריאזיס, סבוריאה ודלקות על הקרקפת.

Aspergilius fungus
מינים שונים של אספרגילוס עלולים לגרום לזיהומים אצל אנשים עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב. המין Aspergilius fumigatus הוא בין החשובים ביותר בגרימת זיהומים המועברים דרך האויר.
Candida albicans, השמר הלבן
זוהי פטריית שמר נפוצה המהווה איום על אנשים עם מערכת חיסון חלשה. היא מצויה על קרומים ריריים של אנשים בריאים. היא נחשבת לפטריה אופורטוניסטית, שעלולה לגרום לזיהומים קשים אצל אנשים חולים וחלשים. בבית החולים מינים אחדים של קנדידה עלולים לגרום לזיהומים קשים העלולים לסכן חיים. היא עלולה לחדור לזרם הדם מתאי האפיתל, או ממיתקנים רפואיים, ומשם להגיע לאיברים פנימיים.
Fusarium fungus
פטריה זאת היתה מעורבת בשנים האחרונות בזיהומים קשים בעיניים שנגרמו על ידי עדשות מגע. בכמה מיקרים דיווחו המטופלים שהם נהגו לישון בלילה עם העדשות. זהו סיכון ידוע לזיהום של העיניים.
עובשים
קבוצה הכוללת טיפוסים רבים של פטריות. הם גדלים על מזון, על קירות ותקרות לחים וגם בתוך מקררים. פניציליום היא דוגמא לפטריית עובש הגדלה על לחם וגבינה. העובשים עלולים לגרום למחלות, ויש להמנע מלאכול מזון שעובש צמח בתוכו.
Protists
קבוצה מגוונת של מיקרואורגניזמים חד תאיים אויקריוטיים (בעלי גרעין). המשמעות של השם שלהם היא הראשונים ביותר. הם חיים בכל סביבה שמכילה מים. יש כאלה החיים במים מתוקים ואחרים חיים במי הים. הם חיים כתאים בודדים או במושבות.
הם כוללים קבוצות של מיקרואורגניזמים שאינם דומים זה לזה, כגון, אמבות, שוטוניות, ריסניות, אצות חד תאיות, אויגלנה ועוד.
הם מוזכרים בפרק זה כי חלק מהם גורמים למחלות קשות לבני אדם, וחלק מהצמחים נוגדי הפטריות הם גם נוגדי טפילים.

מרכיבים צמחיים נוגדי פטריות
טרפנואידים, במיוחד ססקויטרפנים ולקטונים ססקויטרפנים
לקטונים ססקויטרפנים נוגדי פטריות בודדו בעיקר מצמחים ממשפחת המורכבים (1). בודדו מרכיבים ממינים אחדים של דרדר Centaurea. מהטיון הדביק, Inula viscose בודדו לקטונים ססקויטרפנים נגד פטריות פתוגניות לצמחים.
המרכיבים הפעילים היו לקטונים בעלי פולריות נמוכה, בעלי מסיסות נמוכה במים. הם מסיסים בממיסים אורגניים. הלקטונים הפולריים לא היו פעילים נגד פטריות (1).
לקטונים ססקויטרפנים בודדו מצמחים נוספים בני משפחת המורכבים, לדוגמא Xanthium macrocarpum שהלקטונים שלו פעילים נגד כמה מינים של קנדידה, כולל השמר הלבן, וכן מינים של אספרגילוס.
בדרך כלל נמצאה הפעילות האנטי פטרייתית בחלקים שונים של הצמח השלם, וזה עור את החוקרים לחפש את המרכיב הפעיל האחראי לפעילות זו.
דיטרפנואידים וטריטרפנואידים נוגדי פטריות התגלו אצל צמחים שהמיצוי שלהם במתנול הראה פעילות יעלעה נגד פטריות פתוגניות לצמחים או לבני אדם. דיטרפנואידים וטריטרפנואידים חדשים התגלו בדרך זאת.

מהצמח שנית גדולה, Lythrum salicaria בודדו שני טריטרפנואידים, חומצה אולאנית וחומצה אורסולית, בעלי פעילות נגד פטריות פתוגניות לצמחים Cladosporum.
השנית הגדולה היא צמח בר בארץ. היא משתייכת למשפחת הכופריים Lythracae.
הצמח גדל ליד נחלים, מעיינות ומקווי מים שונים. ששה מינים של שנית גדלים בארץ.
הוא פורח בחודשים יוני-אוגוסט. בארץ הפריחה נמשכת עד נובמבר. הפרחים בצבע ארגמן. הצמח נפוץ באירופה וגדל ליד מקווי מים.

Lythrum salicaria

שם עברי: שנית גדולה

השנית הובא מאסיה לאמריקה בתחילת המאה ה-19 כצמח נוי, והוא התפשט במקומות לחים בכל אמריקה הצפונית. הוא נחשב היום לצמח פולש, המתפשט לאזורים פתוחים ושולח שורשים עמוקים. הוא גדל בארה"ב כצמח מעזבות וצידי דרכים.
חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים.
מרכיבים: טאנינים מסוג gallotannines. העלים מכילים 12% טאנינים, הגבעולים מכילים 10.5%, הפרחים מכילים 13% והשורשים 8.5% (1).
gallotannin

אנתוציאנינים מצויים בפרחים orienthin, vitexin,
חומצה כלורוגנית (1) בטא-סיטוסטרול,
גליקוזיד- salicarine.
רפואה מסורתית: דיוסקורידס מציין שהצמח הוא אסטרינג'נט, עוצר דימומים, מומלץ לטיפול בדיזנטריה, לשטפי דם של מחזור חודשי ולריפוי פצעים.
השתמשו בצמח לטיפול בדליות ברגליים ובטחורים, בשימוש פנימי וחיצוני, לעצור שלשול וכן לשטיפות פה וגרגור במקרים של דלקות חניכיים ודלקת גרון.
Grieve (2) טוענת ש- Lythrum salicaria יעילה יותר מהאופרזיה כטיפול בדלקות ובעכירות בעיניים בשימוש מקומי. היא מציינת גם שהודות לתכולת הטאנינים הגבוהה נהגו להשתמש בצמח לעיבוד עורות.
העלים והשורש אכילים. העלים עשירים בסידן.
מפיקים צבע מהפרחים.
פעילות: אנטי דלקתי, אסטרינג'נט, מוריד רמת גלוקוז בדם, אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים,
אנטי מיקרוביאלי, מעכב סטפילוקוקים, שיגלה ובעל פעילות מיוחדת נגד קנדידה. הפעילות האנטי מיקרוביאלית מיוחסת לטאנינים ולגליקוזיד salicarine. הוא מעכב בעיקר חיידקים של מערכת העיכול.
עוצר דימום פנימי וחיצוני, מרפא פצעים.
התוויות: לטיפול בשלשול, לכאבי מחזור חודשי, לשטפי דם של מחזור חודשי, לזיהומים של מערכת העיכול, לטיפול פנימי וחיצוני בקנדידה.
שימוש חיצוני: לטיפול בדליות ברגליים, בדלקות של ורידים, דלקת חניכיים עם דימום, טחורים אקזמה, אימפטיגו, להפרשות מהוגינה.
אבקה מהצמח משמשת לעצירת דימום מהאף, וכן לעצירת דימום של פצע פתוח.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לוואי: לא נמצאו.
הצמח נחשב בטוח לשימוש בכל הגילים. ניתן להשתמש בו לעצירת שלשול אצל תינוקות וילדים קטנים (3).
הכנות ומינון: חליטה 3 ג' ב-100 מ"ל של מים, 2-3 כוסות ליום, טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 2-3 כפיות ליום.

מחקר שנעשה עם תרכובות פנוליות מ-29 מיצויים מצמחים שונים, בדק את פעילותם נגד חיידקים ופטריות. נמצא שהמיצוי של ה-Lythrum היה הפעיל ביותר נגד קנדידה .
מקורות

1. Duke J. 2005, Dr. Duke’s Phytochemical and Ethnobotanical Database, Online. Available at: http://sun.ars-grin.gov:
2. Grieve M. 1971, A Modern Herbal Volume II. Dover Publications Inc. New York, pp. 496-497.
3. Chevallier A. 1996, The Encyclopedia of Medicinal Plants Dorling Kindersley. ISBN 9-780751-303148.

ספונינים
תרכובות הדומות לקבוצה של הטריטרפנואידים. אלה הם גליקוזידים הכוללים ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים. הם בודדו מכמה צמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
CAY-1 הוא ספונין טריטרפן שבודד מפלפלת Capsicum frutescens ממשפחת הסולניים. הפעילות האנטי פטרייתית שלו נבדקה in vitro (1). הוא נמצא פעיל נגד 16 טיפוסים שונים של פטריות, כולל, מינים אחדים של קנדידה, אספרגילוס, ובמיוחד נגד Cryptococcus neoformans. הפעילות האנטי פטרייתית שלו מתבטאת בפירוק של הממברנה של תאי הפטריה.
ספונינים אחדים, חלקם חדשים בודדו מעלים של מינים שונים של סולנום. העלים הירוקים של צמחים בני משפחת הסולניים נחשבים לרעילים, אבל ניתן לעשות בהם שימוש חיצוני. הספונינים שבודדו מהעלים הם בעלי פעילות נגד מינים אחדים של Trichophyton, אספרגילוס וקנדידה.
ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים שבודדו ממינים של דיוסקוראה, קיסוסית (Smilax), אסטרגלוס וכן ספונינים מעלים של מיני קיסוס הראו פעילות נטגדת פטריות.

תרכובות פנוליות
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על פעילות נוגדת פטריות של תרכובות פנוליות מצמחי מרפא. נמצאה פעילות בתרכובות פנוליות פשוטות, כגון אלה המצויות בשמנים נדיפים, בפלבונים, פלבונואידים, גליקוזידים של פלבונואידים שונים, קומרינים והנגזרות שלהם ואנתרקינונים (1). חלק מהמרכיבים בודדו לאחר שהתגלתה פעילות נוגדת פטריות בחלקים השונים של הצמח.
ארבע נגזרות של חומצות פנוליות בודו מקליפת השורש של Lycium sinensis. כולן היו פעילות נגד קנדידה.
תרכובות פנוליות, ובעיקר פלבונואידים בודדו מצמחים בני משפחת הקטניות ומשפחת התותיים. הם פעילים נגד קנדידה, נגד פטריות שמר אחרות, ונגד פטריות הגורמות לזיהומים ומחלות לאדם.
מהזרעים של האיזדרכת, Melia azedrach ממשפחת Meliaceae בודדו את הקומרין scopoletin. הוא פעיל נגד מיני Fusarium.
אנתרקינונים בעלי פעילות אנטי פטרייתית, כגון, אליזרין ו-emodin בודדו מהצמח פואת הצבעים, Rubia tinctorum ומ Rhamnus frangula. מרכיבים אלה מצויים בצמחים רבים שנוהגים להשתמש בהם נגד עצירות.
מרכיבים אלה בודדו ממיצויים של הצמחים במתנול או בכלרופורם, כלומר הם מצויים בפאזה השומנית של הצמח. מצאו אותם גם בצמח Cassia tora, אחד הצמחים שנעזרים בהם נגד עצירות. בדרך כלל משתמשים בהם במיצוי מימי. יתכן שהאנתרקינונים האנטי פטרייתיים אינם וצאים במיצוי מימי. מצאו אצל האנתרקינונים שבודדו פעילות נגד פטריות הגורמות למחלות צמחים ולמחלות לאדם.

אלקלואידים
כמה אלקלואידים בודדו מצמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
מקליפת הגזע של Mahonia aquifolium ממשפחת ה-Berberidaceae בודדו האלקלואידים העיקריים שלו ברברין ו-jatorrhizine. הם נבדקו in vitro לפעילות נגד מינים של קנדידה שגרמו לזיהומים בוגינה. הם נמצאו פעילים נגד כמה מהפטריות שבודדו. ברפואה המסורתית השתמשו בקיפת הגזע של ה-Mahonia לטיפול בזיהומים בעור ובקרומים ריריים.
מ- Datura metel ומכמה צמחים אחרים בודדו אלקלואידים פעילים נגד מינים שונים של אספרגילוס, קנדידה, פוזריום ועוד.
חלבונים ופפטידים נוגדי פטריות צמחים ופטריות הגורמות מחלות לבני אדם, בודדו מהבצל של החצב, מקני השורש של הג'ינגר, מזרעים של מיני שעועית, מזרעים של חילבה, Trigonella foenum-graecum, מתפוחי אדמה ומעלים של אננס.
לסיכום, הצמחים פיתחו מרכיבים רבים כדי להתגונן מפטריות. רק חלק קטן ידוע עד היום. המחקרים העוסקים בחיפוש מרכיבים נגד פטריות מגיעים למרכיבים חדשים שעדיין לא ידועים לנו, ושניתן לפתח מהם תכשירים חשובים לרפואה ולחקלאות.

מקורות

Abad MJ. Ansuategui M. and Bermejo P. Active antifungal substances from natural sources. Arkivoc 2007 (vii) 115-145.
Hostettmann K. and Marston A. Search for new antifungal cmponents from higher plants. Pure and Appl. Chem. Vol. 66, p. 2231-2234, 1994.
Bobbarala V. Katikala PK. Naidu KC. Antifungal activity of selected plant extracts against phtopatogenic fungi Aspergillus niger. Indian Journal of Science and Technology, 2009, Vol. 2 No 4 p. 87-90.

מרכיבים אנטי פטרייתיים מצמח טורף

פרופ' אביה זילברשטיין מהמחלקה ללימודי הצמח של אוניברסיטת תל אביב, חוקרת את המרכיבים הפעילים המצויים בכד של הצמח הטורף כדנית, Nepenthes khasiana, שמוצאו מהודו. בנוסף לאנזימים המצויים בכד המעכלים את הטרף, היא מצאה מרכיבים אנטי פטרייתיים. לטענתה הצמח דואג לא לחלק את הטרף שהצליח ללכוד ביחד עם עוד שותפים, ולכן הוא מייצר מרכיבים אנטי פטרייתיים. באזורים הטרופיים, שהאדמה בהם ענייה בחנקן יש תחרות קשה על המזון. הסביבה החמה והמזינה שיש בכד של הכדנית היא אידיאלית לצמיחה של פטריות, והן היו משתתפות בשמחה באכילת החרק שנלכד.
האנזימים והחלבונים שיש בכד מפרקים את הכיטין של הפטריה, ואחרי זה מפרקים המרכיבים שבכד את הפטריה עצמה.
בבדיקות שנערכו במעבדה של פרופ' זילברשטיין נמצא שהנוזל בכד אינו רעיל לאדם.
בהודו נוהגים אנשים לשתות את הנוזל שבכד כמשקה ממריץ ומחזק.

כדנית, Nepethens khasiana

מיני הכדנית גדלים בבתי גידול לחים, ביערות גשם באזורים הטרופיים של אסיה, אמריקה הדרומית והמרכזית, אפריקה ואוסטרליה.
לעלי הכדנית שלושה חלקים. החלק התחתון שהוא ירוק והוא החלק המטמיע של הצמח. החלק האמצעי הוא עורק העלה שמתארך והופך לקנוקנת המשמשת לאחיזה בענפים, והחלק העליון של העלה הוא הכד המתפתח לאחר מכן בקצה הקנוקנת. תהליך היווצרותו נמשך בין שלושה לארבעה שבועות, עד ליום שבו הוא מתחיל לתפקד כמלכודת. עד אז המכסה סגור.
בלוטות מיוחדות בדפנות הכד מייצרות מיצי עיכול בתחתית המלכודת. המכסה מונע ממי הגשם להכנס לכד ולמהול את אנזימי העיכול. הוא משמש גם משטח נחיתה לחרקים הבאים לאכול מהצוף.
שפת הכד עמוסה בצופנים רבים שמפרישים כמות גדולה של תמיסת סוכר מתוק. החרקים המתיישבים על המכסה יכולים לאכול מנה גדושה של סוכר. אלה שמנסים ללקק צוף מהפתח הפנימי של המלכודת מחליקים פנימה במהירות. המכסה נפתח והם נופלים לתוך הכד. הפתח נסגר והחרק מתעכל.

מקורות

Carnivorous Plants: The Latest Sources of Anti- Fungal Drugs. Scientific Blogging, Science 20
www. Science 20.com/carnivorous plants latest sources antifungal drugs

מקור התמונה

חזרה לחנות

אסטקסנתין Astaxanthin

אסטקסנתין - אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם >

אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם לפלמינגו.
המקור העשיר ביותר באסטקסנתין הוא האצה Haematococcus pluvialis.

Haematococcus pluvialis

Haematococcus pluvialis היא אצה ירוקית חד תאית, שמעוררת עניין רב בשנים האחרונות, הודות לכושר לייצר כמויות גדולות של אסטקסנתין, שמרבים להשתמש בו לגידול של דגי סלמון (1).
הקרוטנואידים הם טטרה טרפנים הנמסים בשמן ובממיסים אורגניים. הם מסייעים לצמחים ולאצות לקלוט קרני אור בעלי אורך גל שונה מזה שהכלורופיל בולע. הם משתתפים בתהליך הפוטוסינתיזה.
אסטקסנתין הוא אנטי אוקסידנט חזק לפחות פי עשר מכל קרוטנואיד אחר (2). הוא מעכב פראוקסידציה של ליפידים, מונע נזק ל-DNA, ומונע נזקים הנגרמים על ידי קרניים אולטרה סגוליות (2). הוא מגביר פעילות של תאי T לימפוציטים ומזרז שחרור של ציטוקינים (3), הוא עובר את המחסום דם-מוח, ומסייע כאנטי אוקסידנט לתאי העצב (4).
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו השפעה מועילה של אסטקסנתין במקרים הבאים:
מניעת ניוון מקולרי וטיפול בשלבים הראשונים
אלצהיימר, פרקינסון
שיפור במחלות אוטו אימוניות
מסייע לשיפור פעילות השרירים
מסייע לוויסות של קצב הלב
גידול של בלוטת הערמונית
מסייע להפחית נזק לרקמות במקרים של אירוע מוחי (5).
המינון המומלץ לאדם בריא הוא 5 מ"ג של אסטקסנתין ליום.

היום מצוי בשוק אסטקסנתין סינתטי השימוש העיקרי שלו הוא כתוסף מזון לבריכות גידול של דגי סלמון. שימוש נוסף הוא כתוסף מזון לתרנגולות המטילות ביצים.
ליקופן ובטא-קרוטן מיוצרים גם הם באופן סינתטי בתעשיה פטרוכימית בדומה לאסטקסנתין. אבל בשנים האחרונות יש העדפה ברורה למוצרים טבעיים, על אף שמחירם גבוה יותר. הביקוש לאסטקסנתין ולקרוטנואידים אחרים הולך ועולה.

מגדלים את האצה Haematococcus ומפיקים ממנה את האסטקסנתין.
הגידול נעשה בשני שלבים. הגידול מתחיל ממושבות בודדות של תא אחד, והוא נעשה במקום מכוסה ומוגן. השלב הזה נקרא השלב הירוק, והאצות המתרבות וגדלות הן ירוקות.

Haematococcus green stage

המטרה של השלב הירוק היא לגדל כמות גדולה של אצות המתרבות על ידי חלוקת תאים. בהמשך מוציאים את האצות החוצה ומגיעים לשלב השני שהוא השלב האדום. כדי לקבל ייצור מוגבר של אסטקסנתין מביאים את האצות למצב עקה, על ידי כך שמקרינים אותן באור חזק בעצמה רבה, ומשנים את קרקע המזון. תאי האצה נכנסים למצב של ציסטות. הם בונים דופן עבה לתאים ומייצרים ואוגרים אסטקסנתין. ריכוז האסטקסנתין מגיע ל-4% מהמשקל היבש. ריכוז האסטקסנתין נמצא בהתאמה עם ההקרנה של התאים, וכנראה שהאצה מייצרת את הקרוטנואיד כהגנה בפני הסטרס החמצוני.
בארץ מגדלים את האצה בדרום, קרוב לאילת, ומנצלים את הקרינה החזקה של השמש הנמשכת לאורך כל השנה. החברה המייצרת נקראת Algatech.

מקורות

1. Boussiba S. Carotenogenesis in the green alga Haematococcus pluvialis: Cellular physiology and stress response. Physiologia Plantarum, 2000, Vol. 108 Issue 2, 111-117.
2. Neguib YMA. Antioxidant activities of astaxanthin and related carotenoids. J. Agric. Food Chem. 48: 1150-1154.
3. Chew BP. and Park JS. Dissertation in Supply Side West. Las Vegas. October 2003.
4. Tso MOM and Lam TT. Method of Retarding and Ameliorating Central Nervous System and Eye Damage. Assigned to US. Nutraceuticals 1996, US. Patent #5527533.
5. Guerin M. Huntley ME. and Olaizola M. Haematococcus astaxanthin , application for human health and Nutrition. Trends in Biotechnol. 2003, 21: 210-216.

מקור התמונה

תויון Alpha & Beta thujones

תויון - התויון התפרסם בעיקר בזכות המשקה האלכוהולי אבסינת, שהוכן מלענת האבסינת, ושייחסו לו השפעה מזיקה על מערכת העצבים. במחצית השנייה של המאה>

תויון מופיע בחומרי טבע בשני איזומרים, אלפה ובטא. התויון הוא מונוטרפן קטון, המצוי בטבע בשמנים נדיפים של צמחים, כולל Artemisia absinthium, ובכמה מיני ארטמיסיה (לענה) אחרים, Thuja occidentalis שבו נמצא התויון בראשונה, והוא המקור לשם תויון, Tanacetum vulgare (בן חרצית מצוי, צמח בר בארץ), Salvia officinalis,
Salvia sclarea (מרוה מרושתת), אכילאה אלף העלים, ארז (1).

ריכוז התויון בצמחים והיחס בין איזומר אלפה לבטא שונים אצל צמחים בני אותו מין, ותלויים בתנאי הגידול, עונת הקטיף, הקרקע, תנאי המיצוי.
לדוגמא, במרוה רפואית נמצא תויון בריכוז 9-44% מכלל השמן הנדיף, בלענת האבסינת נמצא טווח מ-,0-90%, בתויה מ-12-73%, בבן חרצית ריכוז התויון מגיע עד 81%.
התויון נחשב במשך שנים לרעיל למערכת העצבים ולכבד.

האם הידע לגבי התויון היה מדויק?
התויון התפרסם בעיקר בזכות המשקה האלכוהולי אבסינת, שהוכן מלענת האבסינת, ושייחסו לו השפעה מזיקה על מערכת העצבים. במחצית השנייה של המאה ה-19 היו דרישות מצד רופאים וחוקרים לאסור על השימוש במשקה האבסינת.
רופא צרפתי, Dr. Valentin Magnan עשה ניסויים על חיות עם שמנים נדיפים נקיים. החיות אמנם הגיבו בעוויתות קשות ובמוות. הרופא טען שמשקה האבסינת גורם לניוון של העם הצרפתי ודרש לאסור על מכירתו. לאחר שהוא נאסר לשימוש לא עסקו בו יותר ולא חקרו אותו עד 1970. רק אז התחילו להתעניין שוב בתויון ולחקור אותו, עם שיטות מעבדה משוכללות יותר.
מחקרים שנעשים בימינו עם שיטות עבודה מדויקות יותר מראות שריכוז התויון בלענת האבסינת קטן בהרבה ממה שטענו בעבר, ושיתכן שהוא אינו אחראי כלל להשפעות הקשות על מערכת העצבים.
בעבר חשבו שמשקה האבסינת מכיל 260-350 מ"ג תויון בליטר (2).

בשנת 2008 נעשו בדיקות של משקאות שנשארו מהשנים 1895-1910, לאחר שהוא נאסר לשימוש. בדקו את המשקאות עם גז-כרומטוגרפיה, ומצאו בהם ריכוז תויון מ-0.5 מ"ג לליטר ועד 48.3 מ"ג לליטר, ממוצע 25.4 מ"ג לליטר (3).
בשנת 2005 בדקו שלושה בקבוקים משנת 1899 שהוצגו למכירה כבעלי ריכוז גבוה של לענת האבסינת. ריכוז התויון שנמצא בהם היה 4.3 מ"ג לליטר (4).
משקה האבסינת שמיוצר היום עם התקן של האיחוד האירופאי, מכיל ריכוז מקסימלי של 35 מ"ג לליטר של תויון. זהו ריכוז דומה לזה של משקאות אלכוהוליים שמכינים אותם ממינים שונים של לענה (5).

פרמקולוגיה
שגיאה נוספת שחחזרו עליה במשך שנים היתה הטענה שיש דמיון בין התויון לבין הקנבינואידים, ושהתויון נקשר לקולטנים של קנבינואידים (6). הגיעו לטענה זאת מפני שהמחקרים התעניינו רק בצורת המולקולה. היום יודעים שהתויון אינו פועל על קולטנים של קנבינואידים ואינו מפעיל אותם (7).
תויון הוא אנטגוניסט לקולטן של GABA (8). הוא מעכב הפעלה והעברת גירוי עצבי דרך הקולטנים של GABA. מאחר ש-GABA הוא מתווך עצבי המדכא פעילות של מערכת העצבים, העיכוב שלו מאפשר פעילות מהירה וסטימולנטית של תאי עצב. בכך הוא גורם להתעוותות של השרירים ולעוויתות שעלולות להסתיים במוות (9).
תויון הוא גם אנטגוניסט לקולטן של 5-HT3 (10). האיזומר אלפה תויון הוא הפעיל מבין השניים בהשפעה על מערכת העצבים (9).
כאשר נתנו לעכברים מנות של 60 מ"ג לק"ג של תויון ולמעלה מזה, הם קבלו עוויתות ומתו תוך זמן קצר (9). כשנתנו לעכברים לפני התויון diazepam או Phenobarbital הם לא מתו גם אם נתנו ריכוז של 100 מ"ג תויון ל-ק"ג.
תויון נחשב לרעיל לכבד ולמוח בריכוזים גבוהים. צמחים המכילים תויון מצויים בשימוש רפואי, וחלק מהם , כגון, מרווה רפואית, קבלו תקן של מזון. יש להתחשב במינון של צמחים אלה כדי לא להגיע לריכוזים גבוהים של תויון.
רוב המחקרים נעשו על חיות מעבדה. מחקרים מועטים בדקו השפעה של שמנים נדיפים המכילים תויון על בני אדם (1). אין מחקרים על שימוש בתויון לתקופה ארוכה.
על סמך המחקרים המעטים שנעשו, בהם הגיבו בני אדם בדומה למכרסמים בעוויתות אפילפטיות על ריכוזים גבוהים של תויון, הסיקו שניתן להסיק מהמחקרים על המכרסמים על השפעת החומר על בני אדם (1). למרות שאין נתונים מדויקים על ריכוזים טוענים שבני אדם רגישים לפחות כמו המכרסמים להשפעה של תויון על מערכת העצבים (1).
לפי זה אישרה הוועדה האירופאית, Commission E תקן של 5 מ"ג לליטר של משקה אלכוהולי המכיל 25% אלכוהול. זהו ריכוז נמוך בהרבה מזה שניתן במחקרים לעכברים או לחולדות הוא מאפשר ריכוז של 0.08 מ"ג תויון ל-ק"ג משקל אצל אדם בוגר השוקל 60 ק"ג.

מקורות

1. Opinion of the Scientific Committee on Food on Thujone. Expressed on 2 December 2002, European Commission B-1049 Bruxelle Belgium.
2. Padoch et al. Absinthism: a fictious 19th century syndrome with present impact . www. Substanceabusepolicy.com.content, Februry, 2006
3. Absinthe Myths Finally Laid to rest http://pubs.acs/org/cen/email/cen 86
4. Thujone- cause of absinthism?(http://www.thujone=absinthe-3.html) Lachenmeier.Emmert et al. 2008.
5. Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and Council of 16 December 2008. European Commission
6. Conard III Barnaby, 1988, Absinthe, History in a bottle. Chronicle Books. ISBN 0-8118-1650-8 p. 152.
7. Meschler JP. Howlwtt AC(March 1999) Thujone exhibits low affinity for cannabinoid receptors but fails to evoke cannabimimetic responses. Pharmacol. Biochem. Behav. 62 (3): 473-480.
8. Olsen RW April 2000. Absinthe and gamma-aminobutyric acid receptors. Proc Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (9):4417-4418.
9. Hold KM. Sirisoma NS.Ikeda T. et al. April 2000. Alpha thujone (the active component of Absinthe) gamma aminobutyric acid type A receptor modulation and metabolic detoxification Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (8) 3826-3831.
10. Deiml T. Haseneder R. Zieglgansberger et al. Feb. 2004. Alpha thujone reduces 5-HT3 receptor activity by an effect on the agonist-reduced desensitization. Neuropharmacology 46 (2) : 191-201.

חזרה לחנות

ביופילם – קרומים של חיידקים

ביופילם - משערים שהצורה הזאת של וויסות הגנים מאפשרת לחיידקים להישאר בלתי ניראים למערכת החיסון של הפונדקאי, עד שהאוכלוסיה מספיק גדולה >

החיידקים הם מיקרואורגניזמים חד תאיים. במשך שנים למדו במעבדות על חיידקים שגידלו אותם בתוך קרקע מזון נוזלי או פלטות פטרי. התייחסו אליהם כאל יצורים טפילים החיים בתמיסה ביחידות או שהם בונים מושבות קטנות. בשנות השבעים של המאה ה-20 הבחין המיקרוביולוג William Costerton מאוניברסיטת מונטנה, שרוב החיידקים החיים במקווי מים מאורגנים במבנה קרומי רב תאי, המכונה ביופילם.

מחקר מתקדם של קרומים רב תאיים אלה התחיל בסוף שנות השמונים של המאה ה-20.

הביופילם הם צברים של מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים, הנצמדים למשטח קשיח חי או דומם, ומוקפים על ידי חומר שהם מפרישים ושמגן עליהם. החיידקים שבקרום מהווים מערכת ביולוגית מורכבת, שבה הם חיים כמעט כיצור רב תאי, ולא כמושבה הבנויה מתאים בודדים (1).

ביופילם נוצרים על משטחים המוקפים בנוזל, כגון, השיניים והחניכיים, שעליהם נוצר הרובד של השן (dental plaque), על קרומים ריריים בסינוסים ובדרכי הנשימה, על פצעים שאינם נרפאים.

הם נוצרים גם על מתכות ופלסטיק, ועלולים להתיישב על מתקנים רפואיים, כגון, עדשות מגע, שסתומים מלאכותיים המושתלים בלב, שיניים מושתלות, מפרקים, וכן גם על צנורות מים, סלעים המצויים בתוך מים, צנורות ביוב.

ביופילם מכילים לפעמים רק מין אחד של חיידקים. במקרים אחרים הם מכילים מינים אחדים של חיידקים, או תערובת של חיידקים עם אצות או פטריות.

החיידקים משתנים כשהם מצטרפים לקהילה שבקרום. דופן התא שלהם משתנה כך שהוא יוכל להאחז במשטח שהוא נצמד אליו, וחל שינוי בהרכב החומרים שהחיידק מייצר (2).

הביופילם מטריד את עולם הרפואה כי צורת החיים הקהילתית מספקת הגנה לחיידקים. הם נעשים עמידים לפעילות של מערכת החיסון, לאנטיביוטיקה ולתרופות אחרות, ומקשים על ריפוי ממחלות זיהומיות.

כיצד נוצרים הביופילם?

בשלב ראשון נוצרת שכבה של חומר על גבי המשטח. נוזלי הגוף, מים במקווי מים שונים, ביוב, מים רדודים, מכילים כולם פוליסכרידים, חלבונים וחומרים נוספים ששוקעים ויוצרים כעין ציפוי על גבי משטחים. משטח מצופה כזה הוא מקום מתאים להתיישבות של חיידקים.

חיידקים הצפים בנוזל, הנקראים גם חיידקים של הפלנקטון, נצמדים למשטח.ישנם חיידקים הנצמדים בקלות רבה, כגון, אלה שיש להם על דופן התא גופיפים הנקראים pilli העוזרים להם להצמד למשטחים. החיידקים שנצמדו מפרישים חומר דביק שעוזר להם להתחבר זה לזה ולמשטח הקשיח. החומר המופרש נקרא Extracellular Polymeric Substance- EPS. הוא מכיל פולימרים של פוליסכרידים, חלבונים ולעיתים קרובות גם DNA.

הקרום גדל בהדרגה על ידי חיידקים חדשים המצטרפים, ועל ידי התרבות של אלה שכבר נקשרו, ומתקבל ביופילם בוגר.

חיידקים שמשתחררים מהקרום מתחילים בייצור של קרום חדש. כאשר נוצר קרום כזה במקומות שונים בגוף החיידקים נעשים עמידים בפני מערכת החיסון של הפונדקאי. הם מקשים על התאים הלבנים לבלוע אותם, והם מוגנים בפני האנזימים המצויים בתאים הלבנים, והמשתחררים מהם כדי לתקוף את החיידקים.

השלב של פיזור של חיידקים מתוך הביופילם הוא שלב חשוב בתוך מחזור החיים (3). הוא מאפשר התיישבות על משטחים חדשים וייצור של קרומים נוספים. אנזימים מהחומר החוץ תאי כנראה ממלאים תפקיד בפיזור של הביופילם (3).

תקשורת בין חיידקים בביופילם

קרומי החידקים פועלים כחברה מסודרת. בכמה קרומים מצאו תעלות מים, שדרכן מעבירים מזון ומולקולות איתות. החיידקים שבתוך הביופילם יכולים לתקשר ביניהם. ישנם חיידקים המפרישים לסביבה acyl homoserine lactones- AHL המשמשים כמולקולות איתות.

מולקולות AHL מאשפרות לחיידקים לחוש את אלה שנמצאים מסביבם. תופעה זו נקראת חישת הקוורום- Quorum sensing. היא מפעילה גנים האחראים לחלבונים הכרחיים לחיים כחברה, ומווסתת את המעבר ממצב יחידאי למצב חברתי.

חישת הקוורום הכרחית ליצירת הביופילם. היא מושפעת מתנאי הסביבה, וביניהם מריכוז הברזל. בתנאים של מחסור בברזל ישנה עלייה ביצירת האותות של חישת הקוורום. יש קשר בין הברזל לבין התקשורת בין חיידקים. חישת הקוורום אם כך תלויה לא רק בצפיפות החיידקים אלא גם בגורמים מטבוליים (4).

החשיבות של חישת הקוורום לביופילם הביאה את החוקרים לחפש מולקולות הדומות ל-AHL, שתוכלנה לשמש כחומר "אנטי ביופילמי". מחפשים מולקולות שנקשרות לקולטנים של מולקולות האיתות, אך אינן מעבירות את האות ההכרחי.

החוקרים סטפן קיילברג, S. Kjelleberg ופיטר שטיינברג P. Steinberg מאוסטרליה מצאו שהאצה האדומית Delisia pulchra מייצרת חומרים הדומים למולקולות AHL. הם מציעים להשתמש באצה כדי למנוע היווצרות של ביופילם.

ביופילם ומחלות זיהומיות

ביופילם נוצרים על קרומים בגוף, ומקשים על מערכת החיסון לתקוף אותם. הם קשורים למחלות זיהומיות רבות, ולעמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה. (5).

נוכחותם הוכחה על עדשות מגע (6), בסינוסיטיס, בזיהומים בדרכי השתן, בזיהומים של האוזן התיכונה, בדלקות חניכיים (4). התיישבות חיידקים על קרום הלב במקרים של אנדוקרדיטיס היא נדירה יותר אבל מסוכנת מאד. ביופילם קשורים גם לציסטיס פיברוזיס, ולזיהום של מפרקים מושתלים, קוצבי לב ושסתומי לב מלאכותיים (7).

מצאו גם שחיידקים בביופילם מפריעים לריפוי של פצעים בעזרת משחות אנטיביטיות בטיפול חיצוני (8).

החיידקים השכיחים ביותר שנמצאו על מתקנים ומכשירים רפואיים הם סטפילוקוקים, בעיקר S. aureus, S. epidermitis ואחריהם פסוידומונס P. aeruginosa, חיידק שכיח בזיהומים בדרכי השתן (4). התיישבות הביופילם על מכשירים ומתקנים מושתלים הביא לכינוי של מחלה זיהומית חדשה, chronic polymer-associated infection (4).

סטפילוקוקים הם חלק מהפלורה הנורמלית של העור, והביופילם שהם יוצרים גורמים לתופעה של פצעים שאינם נרפאים, או שהם מגלידים ונפתחים מחדש (4).

ייצור של ביופילם יכל להחשב כגורם וירולנטי, המאפשר לחיידקים לגרום לזיהום ולהתפשט על אף המלחמה של מערכת החיסון ושל הטיפול האנטיביוטי (4).

המדע עוסק בחיפוש אחר חומרים שיעכבו התפתחות של קרומי חיידקים ויפגעו בקרומים קיימים. האדם למד להכיר את קרומי החיידקים רק בעשרות השנים האחרונות, אבל התופעה היתה קיימת כבר בתקופות קדומות מאד. על מאובנים שנשארו מלפני מיליוני שנים מצאו ביופילם שכיסה אותם. מכאן שצורות החיים הקדומות נאלצו להתמודד עם התיישבות של חיידקים, ולמצוא את הדרך למנוע אותה. הצמחים שהופיעו על פני כדור הארץ לפני שנים רבות היו צריכים לפתח מרכיבים נגד התיישבות חיידקים.

רוב המחקרים שנעשו על תכונות אנטי בקטריאליות של צמחים עסקו בצמח כבקטריוסטטי או בקטריוצידי. הצורך לעכב התיישבות של חיידקים וייצור של ביופילם פותח ענף חדש של מחקר, שרק מעטים עסקו בו עד עכשיו.

צמחי מרפא המעכבים ביופילם

צמחים המעכבים ייצור ביופילם של סטפילוקוקים.

באיטליה נערך מחקר על סטפילוקוקים עמידים ל-methicillin .סטפילוקוקוס זהוב, Stapyilococcus aureua, הוא חיידק שכיח מאד בזיהומים בעור של בני אדם ובעלי חיים. בשנים האחרונות מרבים להופיע זנים עמידים לפניצילין, טטרה-ציקלין, מתיצילון וואנקומיצין (9). Methicillin resistant S. aureus-MRSA הופכים להיות סכנה לבריאות הציבור, והם מעורבים בזיהומים בבתי חולים (9). הם מייצרים ביופילם על פצעים בעור ועל מיתקנים בבתי החולים.

חיידקים המאורגנים בביופילם גדלים לאט, ובתוך הביופילם יש מובלעות של חיידקים רדומים, המאפשרים שיקום של הביופילם אם תהיה פגיעה בחיידקים המצויים בשכבות החיצוניות. התארגנות זאת מוסיפה לעמידות שלהם לאנטיביוטיקה, מפני שהתרופות האנטיביוטיות יעילות בדרך כלל נגד חיידקים פעילים בלבד. הם פוגעים בתהליכים חיוניים או בהתרבות של החיידק (9).

במחקר שנערך באיטליה (9) נבדקו 168 צמחים לפעילות אנטי בקטריאלית ולפעילות המעכבת ייצור של ביופילם. מתוכם נמצא עיכוב של ביופילם על ידי 10 מהצמחים שנבדקו.

הצמחים הם: Lonicera alpigena, Castanea sativa, Juglans regia, Ballota nigraRosmarinus officinalis, Leopoldia carmosa, Malva sylbestris,Cyclamen hederifolium, Rosa canina, Rubus ulmifolius

העיכוב היה משמעותי במיוחד, והתבטא בתלות בריכוז הצמח אצל 5 צמחים:Arundo donax, Ballota nigra, Leopoldia comosa, Marrubium vulgareRubus ulmifolius Arundo donax עבקנה שכיח משפחת הדגניים Poaceae הצמח עבקנה שכיח גדל בר בארץ, ליד מקוי מים, בגדות נחלים ובבתי גידול לחים.
באיטליה משתמשים בצמח לבניית כלים מוסיקליים ולייצור צלולוז תעשייתי. בדרום איטליה משתמשים בו גם לתמיכה בגפנים בכרם.

בקנה השורש יש לקטין, שהראו שהוא מעכב התחלקות של תאים סרטניים. קנה השורש עשיר באלקלואידים, כולל bufotenidine.

במפרקים של הצמח יש קרום לבן בנוי מהמיצלולוזה. המיצוי המימי של המפרקים מעכב באופן משמעותי ייצור של ביופילם של סטפילוקוק MRSA, וגם הורס ביופילם קיים (9).

הפעילות תלויה בריכוז הצמח. בעבר נהגו לכסות פציעות ושריטות עם הקרום שבמפרק הצמח. כנראה שהם ידעו באופן ניסיוני שהם מזרזים את הריפוי.

Ballota nigra בלוטה שחורה

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

חליטות של נוף הצמח משמשות בדרום איטליה לשטיפה של פריחות בעור, וכן להגברת זרימה של דם.

מיצוי מימי של נוף הצמח, דומה לזה שהשתמשו בו ברפואה המסורתית הראה עיכוב משמעותי של ייצור ביופילם ושל היצמדות- adherence . הצמח הוא מעכב חלש של סטפילוקוקים, והעיכוב מתבטא בעיקר בייצור וגידול של הביופלם.

Juglans regia אגוז המלך

משפחה: Juglanaceae

באיטליה נהגו להשתמש בעלים כדי להגן על גבינות מפני טפילים. בתורכיה נהגו להשתמש בעלים לטיפול ברוימטיזם, בכאב שיניים, טחורים, זיהומים פטרייתיים, שיעול ואקסמה.

מירתח מגזע העץ משמש לטיפול בכאב שיניים. עלים טריים משמשים בטיפול חיצוני להפחית נפיחות במקרים של דלקות ורידים (9). פירות הבוסר משמשים כצבע לשיער.מיצוי אלכוהולי של פרי הבוסר עיכב היצמדות וייצור של ביופילם. הפרי עשיר בפנולים, כולל נפתוקינונים, טאנינים ופלבונואידים שהם כנראה לפעילות האנטי בקטריאלית שלו.

Commission E מאשרת שימוש בעלים לטיפול בדלקות בעור (9).

Leopoldia comosa– מצילות מצויצות

משפחה: שושניים, Liliaceae צמח בר נפוץ בארץ. גדל על אדמות מעובדות, צומח עשבוני ובתות.

הבצל משמש ברפואה המסורתית באיטליה לטיפול בכאב שיניים. מיצויים מהבצל הם אנטי אוקסידנטים in vitro. המיצוי המימי והאלכוהלי של הבצל מעכבים יעילים של ייצור והתפתחות ביופילם של סטפילוקוקוס עמיד לאנטיביוטיקה, וכן עיכוב של היצמדות.

Marrubium vulgare מרוביום מצוי

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

צמח מקובל מאד ברפואה המסורתית של דרום איטליה. נוהגים להגיד שהוא הורס כל מחלה. משתמשים בו לטיפול בפרונקלים, כוויות, זיהומים פטרייתיים, זיהומים בעור,דרמטיטיס, מחלות זיהומיות אצל חיות, גסטרירטיס.

מירתח מהעלים משמש לשטיפות במקרים של זיהומים בעור.

מיצוי אלכוהולי של השורש עיכב ביעילות רבה היצמדות של ביופילם למשטח. הוא היה פחות יעיל לעיכוב ייצור של ביופילם.

מקורות

1. Stoodley P. Costerton JW. Sauer K. Biofilms as complex differentiated communities. Annual Reviews Microbiology, 2002, 56: 187-209.

2. An D. Parsek MR. The promise and peril of transcriptional profiling in biofilm communities Current Opinion in Microbiology, 2007, 10: 292-296.

3. Kaplan JB. Ramasubbu N. Fine N. Detachment of Actinobacillus actinomycetemcomitans biofilm cells by an endogenous beta-hexosaminidase activity. J. Bacteriology, 2003, 185: 4693-4698.

4. Stoodley LH. Costerton JW. Stoodley P. Bacterial biofilms: From the natural environment to infectous diseases. sNature Reviews, Microbiology, 2004, Vol 2: 95-108.

5. Research on microbial biofilms, NIH, Nationa Heart, Lung and Blood Institute, 2002: 12-20.

6. Imamura Y. Chadra J. Mukherjee PK. et al. Fusarium and Candida albicans biofilms on soft contact lenses: model development, influence of lens type, and susceptibility to lens care soliutions. Antimicrobial Agents and Chemotherapy, 2008, 52: 171-182.

7. Parsek MR. Singh PK. Bacterial biofilms: an emerging link to disease pathogenesis. Annual Review of Microbiology , 2003, 57: 677-701.

8. Davis SC. Ricotti C. Cazzaniga A. et al. Microscopic and physiologic evidence for biofilm-associated wound colonization in vivo, Wound Repair and Regeneration, 2008, 16: 1:23-29.

9. Cassandra L.Q. Lisa RW. Pantuso T. Effects of extracts from Italian medicinal plants on planktonic growth. Biofilm formation and adherence of methicillin-resistant Staphylococcus aureus. J. Ethnopharmacology 2008, 13: 418-428.

צמחים נוספים שהוכחו כמעכבים של ביופילם

מחקר שפורסם לאחרונה הראה שהשורשים של מין של פטל Rubus ulmifolius, מעכבים ייצור של ביופילם על ידי החיידק Staphylococcus aureus.

הצמח עשיר בנגזרות של חומצה אלגית, שהם אחראים לעכוב של הביופילם. העיכוב התקבל עם ריכוז נמוך של מיצוי השורש 50-200 מיקרוגרם ל-מ"ל. הריכוז שעיכב גידול של החיידק היה 530-1040 מיקרוגרם ל-מ"ל.

Quave CL. Estevez-Carmona M. Compadre CM. et al. Ellagic acid Derivatives from Rubus ulmifolius inhibit Staphylococcus aureus Biofilm Formation and Improve Response to Antibodies. PLoS ONE, 2012, 7(1): e28737.dot:10.1371/journal.pone.0028737.

עיכוב של חישת-קווארום על ידי צמחים

Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק וירולנטי במקרים שתפקוד מערכת החיסון אינו תקין. הוא מעורב לעתים קרובות בזיהומים בבתי חולים.

הביטוי של הגורמים הוירולנטיים שלו מווסת על ידי מערכת חישת הקווארום, שמאפשרת קשר בתוך אוכלוסיה של חיידקים, על ידי מולקולות איתות ורצפטורים. החיידק מפריש חומרים המעודדים ייצור של מולקולות איתות, שמתפזרות בסביבה ופועלות על רצפטורים.

חישת הקווארום חיונית להתפתחות קרומים של חיידקים, שהופכים להיות עמידים לאנטיביוטיקה ולפעילות של מערכת החיסון של הפונדקאי.

במחקר הנוכחי מדווחים ששה צמחים מדרום פלורידה שהוכחו כמעכבים של חישת הקווארום.

הצמחים הם: Conocarpus erectus, Chamaesce hyperricifolia,Callistemon viminalis, Butcida buceras, Tetrazygia bicloe

Quercus virginiana

הראו איך הצמחים האלה הפחיתו את הוירולנטיות של הביופילם של הפסוידומונס.

Adonizio A. Kong KF. Kalai M. Inhibition of Quorum Sensing-Ccontrolled Virulence Factor Productim in Pseudomonas aeruginosa by South Florida Plant Extract. Antimicrobial Agents and Chemotherapy, 2008, 198-203.

מחקר נוסף שנערך באיטליה הראה עיכוב של ייצור ביופילם של החיידק Staphylococcus epidermidis, על ידי פירות של Aesculus hippocastanum ו- Chelidonium majus (נוף הצמח).

Artini M. Papa R. Barbato G. et al. Bacterial biofilm formation inhibitory activity revealed for plant derived natural compounds. Bioorganic and Medicinal Chemistry Vol. 20 issue 2 15 January 2012, p.920-926.

עיכוב ייצור של ביופילם של Pseudomonas aeruginosa

הצמחים שנתנו עיכוב של 50% של ייצור הביופילם היו:

קליפות של לימון Citrus lemon

פירות של אטד סיני Lycium cinensis

שורש של ג'ינסנג אמריקאי Panax quinquefolium

Cheng K. Anderson D. Dan A. Inhibitory Biofilm Formation of Pseudomonas aeruginosa. Young Scientists Journal 2009, 2;8-13.

השפעה של פוליפנולים על ייצור של ביופילם של חיידקים ועל חישת הקואורום

חיידקים רבים משתמשים במערכות וויסות מתוחכמות, כדי להבטיח שכמה מהתפקודים שלהם יבואו לידי ביטוי רק כשהאוכלוסיה בקרום שהם יצרו תגיע לצפיפות מסוימת.

הם משתמשים בתקשורת בין-תאית המבוססת על מולקולות איתות קטנות, הנוצרות על ידי החיידקים, ומאפשרות ביטוי של גנים מווסתים כתלות בצפיפות האוכלוסיה. מכנים את המערכת המווסתת הזאת חישת הקואורום.

משערים שהצורה הזאת של וויסות הגנים מאפשרת לחיידקים להישאר בלתי ניראים למערכת החיסון של הפונדקאי, עד שהאוכלוסיה מספיק גדולה ומבוססת.

אצל חיידקים גרם-שליליים מולקולות האיתות הנפוצות ביותר הן N-acyl-homoserine lactones (AHLs). הן נוצרות על ידי האנזים AHL synthase. כשצפיפות הביופילם עולה AHL מצטבר במצע הגידול. כשהריכוז מגיע לסף קריטי, המולקולות של AHL נקשרות לרצפטור, שמזרז או מעכב את הביטוי של הגנים המיועדים(1).

מאחר והמנגנון הזה של חישת הקואורום פעל אצל פתוגנים רבים מאז הזמן הקדום, יש להניח שיצורים גבוהים יותר פתחו שיטות ומרכיבים שמטרתם להרוס את תהליכי האיתות ואת בניית הביופילם(1).

הייצור הראשון שהתגלה ונחקר הוא האצה האוסטרלית הגדולה Delisea pulchra.

המחקר הנוכחי מראה שמרכיבים פוליפנוליים, המכילים קבוצות של חומצה גאלית, כגון, epigallocatechin gallate, וכן חומצה אלגית וטאנית מעכבים את חישת הקואורם ומפריעים לייצור הביופילם (1).

פוליפנולים נפוצים מאד בעולם הצומח. ריכוז הטאנינים בצמח מגיע לפעמים ל-25% מהחומר היבש. כנראה שהתפקיד שלהם בחיי הצמח גדול וחשוב יותר מכפי שהבנו עד עכשיו.

Huber B. Eberl L. Feucht W. et al. Influence of polyphenols in Bacterial biofilm formation and quorum-sensing. Verlag der Zeitschrift fur Naturforschung, 2003, 58c:879-884.

חזרה לחנות

טיפול באסתמה עם צמחי מרפא

טיפול באסתמה עם צמחי מרפא - סיכום: רשימת צמחים יעילים לטיפול באסתמה - בוצין, כורכום, לבונה, טיון השמש, גרינדליה, אכיניצאה, אופרזיה,

אסתמה המכונה בעברית קצרת הסימפונות היא מחלה המאופיינת בהיצרות של דרכי הנשימה, בגלל תגובת יתר על גירויים מסוימים שיוצרים דלקת. אצל חולי אסתמה ישנה רגישות מיוחדת של הסימפונות. כאשר חודרים לתוכן גורמים חיצוניים, כגון, אבקות צמחים, קרדית אבק הבית, קשקשים של בעלי חיים, עשן, אויר קר הם מעוררים שרשרת של תהליכים:השרירים החלקים המקיפים את הסימפונות מתכווצים וגורמים להיצרות דרכי הנשימההרקמות המצפות את דרכי הנשימה מתנפחות ומגבירות את החסימה.הן מפרישות ריר סמיך לתוך דרכי הנשימה, ונוצר מצב שבו יש קושי רב לאויר להכנס ובעיקר לצאת מדרכי האויר.כשהאויר זורם בכוח דרך צינורות נשימה צרים הוא משמיע צפצוף.הריר והליחה שמצטברים בסימפונות מפעילים את רפלקס השיעול.תאי פיטום המצויים בסימפונות משחררים היסטמין ולויקוטריאנים, המביאים תאי דם לבנים אל האזור, וגורמים להתפתחות של דלקת.החסימה של דרכי האויר במקרים של אסטמה היא הפיכה לגמרי. מטרת הטיפול לפתוח את דרכי האויר באמצעות צמחים ספסמוליטיםלהפחית את התגובה האלרגית בעזרת צמחים נוגדי היסטמיןלהפחית את התפתחות הדלקת על ידי צמחים נוגדי דלקתלנקות את דרכי הנשימה מליחה וריר בעזרת הצמחים המכייחיםלהרגיע, להפחית סטרס התקף של אסתמה מצריך טיפול מהיר מאד, שניתן לקבל בבית חולים.הטיפול עם צמחי מרפא הוא טיפול לטווח ארוך שמטרתו לאפשר לחולה לחיות חיים נורמליים.

צמחים שהוכחו כיעילים בטיפול באסתמה

(1)צמחים נוגדי אלרגיה ודלקת מעכבי ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים

Boswellia serrata, לבונה מעכב יעיל של lypoxygenase. במחקר שנערך עם סמיות כפולה, מול קבוצת ביקורת השתתפו 80 מטופלים עם אסתמה כרונית. הם קבלו 900 מ"ג ליום של שרף לבונה במשך ששה שבועות (2). אצל 70% מהמטופלים שלקחו לבונה נראה שיפור לעומת 27% משתתפים מקבוצת הביקורת. השיפור ניכר באיכות הנשימה, במספר ההתקפים ובמצב הדלקת.

מעכבי PAF

גינקו בילובה

גינקולידים מעלים של גינקו בילובה מעכבים עיכוב תחרותי PAF.ערכם ניכר בעיקר כנוגדי אלרגיה. במחקרים השתמשו בגינקולידים מבודדים או ב-600 מ"ג של מיצוי מכויל של העלים (1). בסין העתיקה השתמשו בגינקו לטיפול במחלות של דרכי הנשימה כבר לפני אלפי שנים.

Tylophora indica

צמח השייך למשפחת Ascepliadaceae .מקובל ברפואת האיורודה לטיפול באסתמה.הוא פעיל כצמח נוגד דלקת.

Scutellaria baicalensis

הצמח שייך למשפחת השפתניים.הפלבונואידים baicalein ו- baicalin הם בעלי פעילות נוגדת אלרגיה. הם מעכבים שחרור של היסטמין מתאי פיטום.

Albizzia lebbeck

מעכב שחרור היסטמין מתאי פיטום.

Curcuma longa

כורכומין המצוי בקני השורש הוא אנטי דלקתי, המעכב ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. הוא מעכב גם את האנזימים קולגנאז ואלסטאז, ומגן על הקולגן.

Adatoda vasica

אדטודה הוא צמח השייך למשפחת הקוציציים, Acanthaceae.זהו שיח ירוק עד הגדל בהודו, סרי לנקה, בורמה ומלזיה. ברפואת האיורודה משתמשים בעלי האדטודה לטיפול בבעיות של דרכי הנשימה למעלה מ-2000 שנה (1).הוא נחשב לצמח נוגד אסתמה, מרחיב סימפונות, מכייח, נוגד שיעול, נוגד עוויתות במיוחד בדרכי הנשימה.ברפואה המסורתית של הודו משתמשים בו לטיפול באסתמה, ברונכיט, שיעול והצטננות.הוא מכיל שמן נדיף 0.08%, אלקלואיד vasicine 1%, שהוא המרכיב הפעיל העיקרי. האלקלואיד המבודד והמנוקה הוא גביש בצורת מחטים, בעל טעם מר, הנמס בקלות באלכוהול ונמס בקושי במים קרים. הוא נמס קצת יותר טוב במים חמים. המלחים שלו נמסים במים.אלקלואידים אחרים הם: vasicinine, vasicinone, vasicinol, oxyvasicinineבנוסף הוא מכיל חומצה אדטודית, שרף, גומי וסוכר.עלי האדטודה הופכים את הליחה לנוזלית ומסייעים להרחקתה. הם פותחים את דרכי הנשימה.מייחסים את תכונת הכיוח בעיקר לשמן הנדיף. הפעילות המכייחת מתקבלת בחליטה של עלים יבשים, במיץ מעלים טריים וגם בטינקטורה מעלים יבשים או טריים.בצפון הודו נוהגים לעשן את העלים במקרים של אסתמה (1).בהודו פורסמו מחקרים על הצמח כבר בשנת 1925. הם דווחו על מחקרים שהוכיחו את יעילות הצמח בטיפול בברונכיט חריף וכרוני. המחקרים היו ללא קבוצת ביקורת.המינון המומלץ הוא חליטה מצמח יבש 0.5-1.5 ג' ליום.העלים רעילים לזבובים, יתושים,צדפות וחלזונות.

Grindelia

כ-50 מינים משתייכים לסוג גרינדליה. הם גדלים באזורים ממוזגים של צפון ודרום אמריקה. כמה מינים נמצאים בשימוש רפואי, ביניהם, Grindelia camporum, G. robusta,G. squarrosa, G. humilis.

Grindelia camporum

משפחה: מורכבים, Asteraceae (Compositae)

שם אנגלי:Gumweed

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תאור בוטני: הצמח נקרא על שם בוטנאי רוסי D. Grindel שחי בשנים 1776-1836. בצפון אמריקה גדלים 45 מינים של גרינדליה, כצמחים חד שנתיים, דו שנתיים או רב- שנתיים. הם גדלים בצפון-מערב מקסיקו ובדרום-מערב אמריקה, באקלים יבש ואדמות מלוחות או אלקליות .G. campora הוא צמח זקוף שגובהו כ-1 מ'. קוטפים את הצמח בזמן הפריחה.

מרכיבים: רזינים המכילים דיטרפנים 5-18% , מתוכם מהוות grindelic acid ו- hydroxygrindelic acid כ-30%. הרזינים מכסים את העלים והפרחים, ומגינים על הצמח מפני היובש.שמן נדיף 0.2% כולל בורנאול, קמפור bornyl acetatecamphene, myrcene, alpha &beta-pineneספונינים, טאניניםפלבונואידים כולל kaempferol, luteolin, quercetin

רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול בברונכיט, במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה. בשימוש חיצוני השתמשו בצמח לטיפול בפגעי עור.

פעילות: אנטי מיקרוביאלי, אנטי פטרייתי, ספסמוליטי, אנטי דלקתי, נוגד אלרגיה, מכייח, מוריד לחץ דם. מסייע להרפייה של שרירים חלקים ושל שריר הלב.החומצה הגרינדילית והנגזרות שלה אינן נמסות במים. הרזינים והחומצה הגרינדילית ונגזרותיה אחראים לתכונות האנטי מיקרוביאליות של הצמח.הפלבונואידים אחראים לפעילות האנטי דלקתית והנוגדת אלרגיה.

התוויות: אסתמה, ברונכיט, שעלת, שיעול כרוני הנובע מגודש בריאות בגלל פעילות לקויה של הלב. הצמח מומלץ במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה וגורמת לקוצר נשימה.שימוש חיצוני: לטיפול באקסמה ובפריחות אלרגיות על העור, לטיפול בכיבים ובפצעים שאינם נרפאים. מכינים תכשירים שונים לטיפול בפגעי עור.

תופעות לוואי: מינון גבוה עלול לגרום נזק לכליות

התוויות נגד: הריון והנקה.

הכנות ומינון: חליטה כפית אחת של צמח יבש בתוך כוס מים, לשתות שלוש כוסות ביום.טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול, 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום.

מקורות

Didry N. Pinkas M. Torck M. Chemical composition and antibacterial activity of leaves from different species of Grindelia. Plant Med. Phytother. 1982, 16: 7-15.Hoffman JJ. Kingsolver BE. et al. Production of resins by arid-adapted Asteraceae. Rec. Adv. Phytochem. 1984, 18: 251-271.Schafer M. Schimmer O. Schultze W. Relative amounts of essential oil components in the flowers , leaves and stems of four Grindelia species. Planta Med. 1993, 59 (Suppl) A634.Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Quantitative variation of grindelane diterpene acids in 20 species of North American Grindelia. Biochem. Sys. Ecol. 1987, 15: 401-410.Bohlmann F. Ahmed M. Borthakur N. et al. Diterpenes related to grindelic acid and further constituents from Grindelia species. Phytochem. 1982, 21:167-172.Kaltenbach G. Schimmer O. Volatile constituents of the herbs of Grindelia robusta and Grindelia squarrsa. Planta Med. 1991, 57 (Suppl. 2) A82.Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Grindelane diterpenoid s from Grindelia squarrosa and G. camporum. Phytochem. 1985, 24: 1031-1034.

סיכום: רשימת צמחים יעילים לטיפול באסתמה

שם הצמח	חלקי צמח בשימוש	פעילות
Adatoda vasica	עלים	מכייח, מרחיב סימפנות, מקל על הנשימה
Scutellria baicalensis	שורש	נוגד אלרגיה, אנטי אוקסידנט, אנטי ויראלי
Boswellia serrata	שרף	אנטי דלקתי, מעכב ייצור של לויקוטריאנים
Bupleurum falcatum	שורש	נוגד דלקת, נוגד שיעול, מכייח
Coleus forskohlii	פורסקולין	מרחיב סימפונות
Echinacea spp.	שורש ועלים	אימונוסטימולנט, אנטי ויראלי
Inula helenium	שורש	מכייח, ספסמוליטי, אנטיספטי
Euphrasia officinalis	נוף הצמח	נוגד אלרגיה, אנטי בקטריאלי
Foeniculum vulgare	פירות	מכייח, אנטיספטי
Zingiber officinale	שורש, קנה שורש	נוגד דלקת, מסייע להזרמת הליחה
Ginkgo biloba	עלים	נוגד אלרגיה, מעכב PAF
Grindelia camporum	נוף הצמח	מכייח, מרחיב סימפונות
Glycyrrhiza glabra	שורש	נוגד דלקת, נוגד שיעול, מרחיב סימפונות, מגן על קרומים ריריים
Althea officinalis	שורש	מרכך, מצפה קרומים ריריים
Verbascum tapsus	עלים ופרחים	מכייח, מרכך, אנטי בקטריאלי
Passiflora officinalis	עלים	מרגיע, ספסמוליטי
Rehmannia glutinosa	שורש	נוגד דלקת
Hypericum perforatum	נוף הצמח בפריחה	אנטי ויראלי, מחזק עצבי, מרגיע
Curcuma longa	שורש, קנה שורש	נוגד דלקת, אנטיאוקסידנט
Tylophora indica	שורש, עלים	נוגד דלקת, מכייח
Valeriana officinalis	שורש	מרגיע, ספסמוליטי

פורמולות לטיפול באסתמה

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Curcuma longa15%	כורכום	שורש, קנה שורש
Bosellia serrata15%	לבונה	שרף
Ginkgo biloba15%	גינקו דו אונתי	עלים
Scutllaria baicalensis20%	סקוטלריה	שורש
Echinaceae spp.15%	אכינצאה	שורש, עלים
Euphrasia officinalis20%	אופרזיה רפואית	נוף הצמח

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Adatoda vasica20%	אדטודה	עלים
Grindelia camporum10%	גרינדליה	נוף הצמח
Ginkgo biloba 20%	גינקו דו אונתי	עלים
Foeniculum vulgare20%	שומר פשוט	פירות
Verbascum tapsus15%	בוצין	עלים ופרחים
Zingiber officinale15%	ג'ינג'ר	שורש, קנה שורש

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Bupleurum falcatum15%	בופלאורום	שורש
Adatoda vasica15%	אדטודה	עלים
Euphrasia officinalis15%	אפרזיה	נוף הצמח
Curcuma longa20%	כורכום	שורש, קנה שורש
Inula helenium15%	טיון השמש	שורש
Scutellaria baicalen20%	סקוטלריה	שורש

מקורות

1. Bone K. Phytotherapy for the Managemant of Asthma. Townsend Letter, 2006, May:1-15.Gupta I. Gupta V. Parihar A. et al. Eur. J. Med. Res. 1998, 3(11): 511-514.

מקור התמונה

חזרה לחנות

בלוטות חלב – החלב מהו

בלוטות חלב - הפרעות באשכים, בשחלות, באדרנל או בבלוטת ההיפופיזה עלולות לגרום לייצור מוגבר או מופחת של חלב. אסטרוגן הניתן כאמצעי מניעה עלול

החומר השומני המצוי על פני העור הוא תערובת של חלב ושומנים משטח הפנים של תאי עור, זיעה וחמרים הבאים מהסביבה.

החלב נוצר על ידי בלוטות החלב. הן מצויות כמעט על כל הגוף. מספר מועט של בלוטות חלב מצוי על הידיים והרגליים, על כפות הידיים ועל כפות הרגליים.

בלוטות חלב רבות מצויות על המצח, אמצע הגב ועל הלחיים. מספרן מגיע ל-400-900 בלוטות בסמ"ק. במקומות אלה הבלוטות גם גדולות יותר. בלוטות חלב רבות מצויות גם בתעלת האוזן.

בלוטות החלב מורכבות מאונות וצינוריות המחברות ביניהן. רובן נפתחות לתוך זקיקי השערות. ישנן בלוטות חופשיות הנפתחות באופן ישיר את פני שטח העור, כגון, הבלוטות המצויות על ריסי העיניים וכן אלה המצויות על המצח.

החלב נוצר כשהבלוטות מתפרקות. תאי הבלוטות חיים כשבוע, מיום היווצרם ועד לפירוקם.

החלב מורכב מתערובת של שומנים שונים: גליצרידים, חומצות שומן חופשיות, שעוות, squalene, כולסטרול, אסטרים של כולסטרול.

תפקידי החלב: החלב מפחית איבוד מים משטח פני העורהוא מגן על העור מזיהומים בקטריאליים ופטרייתיים

הוא משתתף בייצור הריח של הגוף ייצור החלב מווסת על ידי אנדרוגנים. הפעילים ביותר בין האנדרוגנים הם טסטוסטרון, 5-דיהידרו-טסטוסטרון, 5-androstene-317 diol. הורמונים אלה נוצרים באשכים אצל גברים, בשחלות אצל נשים ובבלוטת האדרנל, כשכל הבלטות האלה מצויות בפיקוח של בלוטת ההיפופיזה.

אנזימים המצויים בעור, כגון, 5-reductase, הופכים טסטוסטרון ל- 5-דיהידרו-טסטוסטרון, שממריץ את תאי בלוטות החלב לייצר חלב.

נשים מייצרות כמויות גדולות יותר של חלב בשבוע לפני המחזור החודשי. זאת הסיבה לפצעונים המופיעים על פני העור אצל חלק מהנשים.

השינויים שחלים בחלב עם הגיל

בלוטות החלב פעילות אצל העובר עוד לפני הלידה. הם מווסתים על ידי ההורמונים של האם ושל העובר.

הרכב השמנים על פני שטח העור משתנה עם השנים. ייצור מוגבר של חלב עלול לגרום לסבוראה. העובר מייצר שכבה הגנתית של שעוות.

אצל תינוק בגיל 3-6 חודשים החלב שהוא מייצר דומה לזה של אדם מבוגר.

אחר הששה החודשים הראשונים ועד גיל 8, החלב מכיל פחות שעווה וסקוולן ויותר כולסטרול.

בגיל ההתבגרות המינית כמות החלב אצל הזכר עולה עד פי חמש.

אצל נשים בגיל ההתבגרות המינית תלוי ייצור החלב באיזון שבין ההורמונים הזכריים והנקביים. ייצור כמות גדולה של חלב עלול לגרום לאקנה.

במשך החיים גברים מייצרים יותר חלב מנשים.

ייצור החלב קטן עם השנים, במיוחד אצל נשים אחרי המנופאוזה

הפרעות באשכים, בשחלות, באדרנל או בבלוטת ההיפופיזה עלולות לגרום לייצור מוגבר או מופחת של חלב.

אסטרוגן הניתן כאמצעי מניעה עלול להפחית ייצור של חלב.

פרוגסטרון הניתן כאמצעי מניעה עלול להגביר ייצור של חלב.

חזרה לחנות

צמחי מרפא לנשירת שיער

צמחי מרפא לנשירת שיער - הצמח המוצע לעיכוב האנזים די הידרו רדוקטז, הוא Saw palmetto, שהוא הצמח החשוב ביותר, צמחים המגבירים זרימת דם לקרקפת כמו

נשירת השיער שמתחילה היום כבר בגיל צעיר, מעסיקה את עולם הרפואה. האם ניתן לעכב או לעצור את הנשירה. תכשירים רבים מופיעים בשוק ונוטעים תקוות בקרב הקונים המשלמים במיטב כספם. האם יש תועלת בהם?

אצל גברים נשירת השיער עוברת בתורשה. הגן לנשירת שיער יושב על כרומוזום Y, ואצל אדם שירש אותו כל שניתן לעשות הוא לעכב את תהליך הנשירה או להאיט את הקצב.

אצל נשים עלולה להיות נשירת שיער בגלל גורמים גנטיים, סביבתיים, תזונה דלה במרכיבים הנחוצים לבנית שיער בריא, מתח או שינויים הורמונליים. כשליש מהנשים סובלות מנשירת שיער.האדם נולד עם כל זקיקי השיער שיהיו לו בימי חייו. כל שערה מוזנת על ידי נים דם.

שורש השיער מייצר את החלבון קרטין ממנו בנויה השערה. בשורש מצוי הפיגמנט מלנין, הקובע את צבע השיער. ייצור הקרטין, השיער והמלנין מתרחשים עמוק בתוך ליבת הזקיק ולכן התכשירים החיצוניים שמציעים למכירה, כגון, שמפו ומסיכות שונות אינם משפיעים כלל על צמיחת השיער.

לאחר שהשערה עברה את שלבי הצמיחה והניוון היא נושרת. מהזקיק והשורש מתחילה צמיחה מחודשת. לכל זקיק יש קצב שאופייני לו, והוא אינו תלוי בשאר הזקיקים. רשת של קפילרות בקרקפת, בצוואר וברקות מגיעה אל הזקיקים ומזינה אותם. זרימת הדם בקפילרות אלה היא בין הגורמים המשפיעים על בריאות השיער.

הגורמים לנשירת שיער

הגורם התורשתי משפיע על גברים ונשים.אצל גברים,ההורמון הזכרי טסטוסטרון מצוי במחזור הדם. באזור הקרקפת ובבלוטות השומן בפנים הוא נפגש עם ההורמון 5-אלפה רדוקטז שפועל עליו, והופך את הטסטוסטרון לצורה היותר פעילה שלו די הידרו טסטוסטרון. כשהורמון זה חודר לזקיקי השיער הוא מקצר את שלב הצמיחה של השיער ומאריך את שלב המנוחה. הוא גורם גם לכיווץ הקפילרות המזינות את הזקיקים. שורש השיער מצטמצם וצומחות שערות דקיקות. אצל גברים, שריכוז הטסטוסטרון שלהם גבוה, די הידרו טסטוסטרון הוא כנראה הגורם העיקרי לנשירת השיער.

אצל נשים האסטרוגן המצוי בדמן מנטרל את פעילותו של די הידרו טסטוסטרון. אבל עם סיום תקופת הפוריות, כאשר ריכוז האסטרוגן בדם קטן עלולה להתגבר נשירת השיער.גורמים נוספים לנשירת שיער: הריונות המביאים לדילול הויטמינים והמינרלים, זרימת דם לקויה לצוואר ולקרקפת, תגובות לתרופות ולטיפולים הורמונליים, מזג האויר, מתיחת השיער בתסרוקות שונות.

קיימות כמה תרופות המוצעות על ידי הרפואה הקנבנציונלית.

התרופה הנפוצה ביותר בשימוש היא הפרופסיה, החומר הפעיל חוסם את ההשפעה המזיקה של האנזים די הידרו רדוקטז. אצל למעלה מ-60% מהמשתמשים יש עלייה בצפיפות השיער, אבל רבים מדווחים על ירידה בחשק המיני.

צמחי מרפא המסייעים לעיכוב נשירת שיער

הצמח המוצע לעיכוב האנזים די הידרו רדוקטז, הוא Saw palmetto, שהוא הצמח החשוב ביותר במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת. הצמח האפריקני Prunus africanum פועל בצורה דומה. הם מעכבים את ייצור האנזים ואת קשירתו לקולטן המצוי בתוך התאים.

צמחים המגבירים זרימה של דם לקרקפת, כגון, גינקו בילובה ורוזמרין, מסייעים לזקיקי השיער לקבל אספקה של מזון וחמצן.

צמחים עשירים במינרלים, כגון, סרפד, אלפלפה ושבטבט מוצעים כמקור למינרלים זמינים.

ברפואה האיורודה ממליצים על תערוכת של שלושה צמחים: Cuscuta reflexa, Citrulus colocynthis, Eclipta alba. הם מומלצים כדי לקצר את שלב המנוחה של השיער והחזרתו לשלב הצמיחה.

השימוש בכל הצמחים הוא פנימי.

צמחי מרפא מוצעים לעיכוב נשירת שיער (להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו)

Sernoa serrulata	דקל ננסי
Prunus africanus	שזיף אפריקני
Bacopa monieri	בקופה
Ginkgo biloba	גינקו דו אונתי
Rosmarinus officinalis	רוזמרין רפואי
Urtica spp.	מיני סרפד
Medicago sativa	אספסת תרבותית
Avena sativa	שיבולת שועל תרבותית
Equisetum arvense	שבטבט

מקורות

http:// family doctor/hair-loss

חזרה לחנות

צמחי מרפא לסבוריאה

צמחי מרפא לסבוריאה- לפה, תלתן אדום, קיסוסית, שינן רפואי, גדילן מצוי , דבקה זיפנית בנוסף לחליטה לניקוי הכבד ניתן לרקוח קרמים חיצוניים עם:

צמחי מרפא לסבוריאה

סבוריאה היא מצב דלקתי בשכבות העליונות של העור, המתחיל עם הפרשה מוגברת של חלב (sebum), מבלוטות החלב המצויות בדרמיס. החלב מופרש דרך צינורית דקה היוצאת מבלוטת החלב, ומשתחרר על פני העור. הוא מתייבש על פני העור ביחד עם הקרטין המצוי בשכבת העור החיצונית, ונוצרים הקשקשים המאפיינים את הסבוריאה.

הקשקשים מופיעים על הקרקפת, בפנים, ובהדרגה הם מופיעים גם מאחורי האוזניים, על הגבות, על גשר האף, מסביב לאף ועל החזה. אלה הם המקומות העשירים בבלוטות חלב. במקרים חמורים יותר מופיעים פצעונים קשקשיים בצבע צהוב עד אדום (1).

סבוריאה שכיחה אצל תינוקות בני פחות מחודש. היא נדירה אחרי גיל שנה ועד גיל ההתבגרות. אצל תינוקות מופיעים הקשקשים, העור האדום ולפעמים גם התעבויות בעיקר על הקרקפת, סביב הצוואר, על קפלי עור ובאזור החיתולים.

אצל מבוגרים עלולה הסבוריאה להיות מחלה כרונית עם מצבים של התפרצות ושל נסיגה. במרבית המקרים הנסיגה היא בחודשי החורף.

הגורם לסבוריאה אינו ידוע, אבל נמצא קשר עם פטריית שמר, שהיא חלק מהפלורה הנורמלית של העור, Malassezia globosa, וגם מינים אחרים של Malassezia. בעבר קראו לה Pityrosporum ovale. מניחים שהשמר מייצר מרכיבים שהם טוקסיים לעור והם גורמים לדלקת. אין הסכמה בין החוקרים לגבי הקשר בין המחלה ופטריית השמר (2).

גורמים נוספים עלולים להיות נטייה תורשתית, השפעה סביבתית, גורמים הורמונליים, או גורמים הקשורים למערכת החיסון (3).

החמרה במחלה עלולה להגרם על ידי מחלה, ירידה במצב הבריאות, עייפות, סטרס, חילופי עונות השנה וחוסר שינה (4).

אצל מתבגרים ומבוגרים המחלה שכיחה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. עם העלייה בהפרשת ההורמונים ניתן לראות גם הגברה בייצור החלב על ידי בלוטות החלב.

צמחי מרפא ותזונה לטיפול בסבוריאה

אצל תינוקות המחלה חולפת מאליה בתוך זמן קצר. ניתן לרכך את הקשקשים עם צמחים מרככים ואחר כך לסרק בעדינות.

אצל מבוגרים יש צורך בטיפול משולב, פנימי וחיצוני. המחלה מתבטאת על פני העור, אבל היא מצביעה על חוסר איזון פנימי שיש לטפל בו.

יש לשקול אם התזונה אמנם מתאימה למטופל, האם יש לו רגישות לכמה מהמאכלים שהוא נוהג לאכול, האם יש מזון שמזיק לו, שגורם לו לתגובה של מערכת החיסון, להתפתחות של נוגדנים, אולי חסרים לו מרכיבים הכרחיים. האם מערכת העיכול מתפקדת באופן תקין, האם רמת האנזימים המופרשים מהלבלב תקינה, האם רמת החומציות שבקיבה לא נמוכה או גבוהה מדי, ואחד הדברים החשובים אילו חומצות שומניות מקבל המטופל. האם יש לו מספיק חומצות שומניות פעילות במצב ציס, או שהתזונה שלו כוללת מרגרינה ושמנים מזוקקים שהתקבלו על ידי כבישה חמה, וכל החומצות השומניות הן במצב טרנס.

הטיפול כולל שינוי של התזונה, תוספי מזון שישלימו את החסר, ניקוי, שיפור הפעילות של מערכת החיסון, צמחים אנטי דלקתיים וצמחים אנטי אוקסידנטים.

תוספי מזון:

ויטמין B6, B12, חומצה פולית, שמן נר הלילה או שמן של Borago officinalis, המכילים gamma linolenic acid (GLA) להוציא מהתפריט את כל מיני המזון שאינם מתאימים למטופל באופן אישי.

ניקוי באמצעות צמחים המגבירים פעילות של הכבד, כיס מרה, הכליות, המעי הגס.

צמחים מומלצים לניקוי

ניתן להזמין צמחים מן הרשימה על ידי לחיצה על שמם בעברית.

Arctium lappa	לפה	עלים, שורש
Trifolium pretense	תלתן אדום	פרחים
Smilax sarsaparilla	קיסוסית	שורש
Taraxacum officinale	שינן רפואי	שורש
Silybum marianum	גדילן מצוי	זרעים
Galium aparine	דבקה זיפנית	נוף הצמח

צמחים אנטי דלקתיים

Dioscorea villosa	דיוסקוראה	שורש
Smilax sarsaparilla	קיסוסית	שורש
Calendula officinalis	צפורני חתול	פרחים
Salix alba/nigra	ערבה לבנה.שחורה	קליפת גזע
Matricaria recutita	בבונג גרמני	פרחים

צמחים לשיפור פעילות מערכת העיכול

Genetian lutea	גנטיאנה	שורש
Artemisia herba alba	לענת המדבר	נוף הצמח
Achillea millefolium	אכילאה אלף העלים	נוף הצמח
Matricaria recutita	בבונג גרמני	פרחים
Mentha piperita	מנטה חריפה	נוף הצמח

לוקחים את הצמחים בחליטה, מירתח, טינקטורה, אבקה או במיצוי יבש. מינון: 3-5 ג' ליום

צמחי מרפא בשימוש חיצוני לסבוריאה

מטרת הטיפול החיצוני היא להחיש את הריפוי, למנוע החמרה, למנוע זיהום. ניתן להשתמש בצמחים כמסיכות, קומפרסים או משחות וקרמים.

הצמחים שנעזר בהם יהיו בעלי התכונות הפיזיולוגיות הבאות:

אסטרינג'נט- צמחים המכילים טאנינים בעלי פעילות מכווצת. הם יסייעו לכיווץ הנקבוביות ולהפחתת הפרשת החלב.

מרככים,

demulcent – הם מכילים פוליסכרידים שסופחים מים ומוסיפים לחות לעור. במקרים של סבוריאה הם יסייעו לריכוך הקשקשים ויאפשר להסיר אותם בקלות.

אנטיספטיים– צמחים אנטי פטרייתיים ואנטי בקטריאליים, שיסייעו למנוע ולטפל בזיהומים.

מקררים– צמחים המכילים ג'ל או מים זמינים שיסייעו להרגיע את החום והאודם

מרפאי פצעים– צמחים המחישים חלוקת תאים במקום הפצע ועוזרים לבנות ריקמה ולסגור את הפצעים.

נוגדי גרוד

שם הצמח	השם בעברית	חלק בשימוש	צורת שימוש	תכונה פיזיולוגית
Malva sylvestrisl	מיני חלמית	עלים ופרחים	קרם, מסיכה	מרכך
Plantago major	לחך גדול	נוף הצמח	קרם, מסיכה	מרכך, אסטרינג'נט
Althea officinalis	נטופית רפואית	שורש	קרם	מרכך, אנטי דלקתי
Matricaria recutita	בבונג	פרחים	קרם, קומפרס, משחה, מסיכה	מרכך, אנטיספטי אנטי דלקתי, מרפא
Calendula officinalis	ציפורני חתול	פרחים ונוף הצמח	קרם, משחה, קומפרס, מסיכה	אנטי דלקתי, אנטי-ספטי, מרפא פצעים
Avena sativa	שיבולת שועל	נוף הצמח	מסיכה, קרם	נוגד גרוד, מקרר
Aloevera	אלויורה	ג'ל מהעלים	קרם, מסיכה	מרפא פצעים
Rubus idaeus	פטל	עלים	קרם, קומפרס	אסטרינג'נט
Hammamelis	הממיליס	עלים	קרם, קומפרס	אסטרינג'נט, מקרר
Centella asiatica	גוטו קולה	נוף הצמח	קרם, קומפרס	מקרר, בונה רקמות
Sumphytum officinale	קומפרי	שורש	קרם, קומפרס	מרכך, אסטרינג'נט מרפא פצעים

מקורות

1. Hay RJ. Graham-Brown RAC. Dandruff and seborrhoeic dermatitis: causes and management. Clinical and Experimental Dermatology, 1997, 22: 3-6.

2. Parry ME. Sharpe GR. Seborrhoeic dermatitis is not caused by an altered immune response to Malassezia yeast. British Journal of Dermatology, 1998, 139: 254-263.

3. Johnson BA. Nunley JR. Treatment of seborrheic dermatitis. American Family Physician, 2000, 52: 149-155.

4. Schwartz R. Janusz A. Christopher A. Camila K. Seborrheic dermatitis: an overview. American Family Physician, 2006, 74: 125-130.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

טיפול בפרקינסון באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

אנדופיטים כמקור להכנת תכשירים רפואיים

פעילות נוגדת פטריות של צמחי מרפא

אסטקסנתין Astaxanthin

תויון Alpha & Beta thujones

ביופילם – קרומים של חיידקים

טיפול באסתמה עם צמחי מרפא

בלוטות חלב – החלב מהו

צמחי מרפא לנשירת שיער

צמחי מרפא לסבוריאה

כורכום טרי של העונה - עכשיו זמין

שורש כורכום טרי, כתום ואורגני - ישירות מהאדמה